הרובע היהודי בטשביץ' – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ עימוד בפרק קישורים חיצוניים; סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים) |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: לעיתים |
||
שורה 18:
ב-[[1101]] הוקם [[מנזר]] [[בנדיקטינים|בנדיטיני]] בסמוך לנקודת החצייה של נהר ה"ייהלאווה", ובעקבות כך הוקם [[שוק (מסחר)|שוק מסחרי]] שמשך אליו סוחרים רבים ובהם יהודים. בתקופה זו החל להתפתח המנזר ביחד עם היישוב היהודי והעיירה טשביץ' הסמוכים אליו.
הרובע שכן במרכז ההתיישבות, ששגשגה מבחינה מסחרית, בקרבת ה[[מנזר]] וה[[מבצר]] שמעבר לנהר. הרובע והעיירה לא היו [[ביצורים|מבוצרים]], וכתוצאה מכך הם נפגעו מספר פעמים. בשנות הרווחה נבנו הבניינים הנחוצים לקיומה של הקהילה. במהלך [[המאה ה-16]] ניתנה הוראה לגרש את היהודים, אך לבסוף היא לא בוצעה, והשלטון המקומי היה סובלני כלפי היהודים. בעבר היהודים היו מעורבים במגוון פעילויות כלכליות כגון [[הלוואה|הלוואות]] ו[[אומנות|אומנויות]] שונות, אך החל מ[[המאה ה-17]] היהודים חדלו מהעיסוק בהלוואות. במאות השנים האחרונות הרובע נפגע מספר פעמים,
לרובע היה [[ממשל]] עצמי מאז ראשיתו, ובראשו עמד מנהיג אחד עם שני יועצים. ב-[[1849]] הרובע זכה למעמד של יחידה מנהלית נפרדת שבראשה עומד ראש עיר. הרובע מוזג לתוך טשביץ' ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה-20]]. בשלהי המאה ה-19 התגוררו ברובע כ-1,500 יהודים, אך ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]] האוכלוסייה מנתה רק כ-300 תושבים. כל התושבים היהודים גורשו מביתם במהלך [[השואה]], וכיום אין ברובע יהודים.
שורה 25:
הרובע משתרע בין ה[[נהר]] הסמוך לעיר ובין פסגת [[גבעה]]. מתאר הרובע הוא שני רחובות ראשיים, שהתחתון מביניהם רחב יותר. שני הרחובות וגדת הנהר מחוברים באמצעות מערכת של [[סמטה|סמטאות]] שחלקן חוצות את בתי ה[[מגורים]].
הבניינים נבנו לפי המקובל באזור זה של צ'כיה, ולרוב הם מורכבים מקומת קרקע [[קמרון (אדריכלות)|מקומרנת]] וקומות עליונות עם [[תקרה|תקרת]] [[עץ (חומר גלם)|עץ]]. חלק מחזיתות הבתים נבנו ב[[סגנון הרנסאנס]] וחלק ב[[אדריכלות הבארוק|סגנון הבארוק]]. הבניינים ידועים בזכות מגוון ה[[סגנונות באדריכלות|סגנונות האדריכליים]] שבהם הם נבנו. הבתים היו בדרך כלל בתי מגורים,
גודלו של הרובע היה מוגבל כתוצאה מאילוצים [[פוליטיקה|פוליטיים]]. בגלל ה[[טופוגרפיה]] האזורית לא היה אפשרי להקיף את הרובע בגדר, ועד לשנת [[1875]] היהודים לא היו רשאים לנוע בחופשיות באזורים אחרים של העיר. לאחר שחוק זה בוטל החלו עשירי הרובע להגר ממנו, והאוכלוסייה המקומית הייתה ענייה ברובה. כתוצאה מהאילוצים המרחביים נוצר צורך לבנות את הבתים בצורה היעילה ביותר האפשרי. חלק מהבתים היו מקושרים באמצעות מעבר דרך בית שלישי. בחלק מהבתים לא הייתה כניסה מהרחוב, וקומת הקרקע נוצלה עד תום.
| |||