כלכלה מתוכננת – הבדלי גרסאות

תכונותיהן הרדיקליות ביותר של משטר זה מכונות '''כלכלה ריכוזית''' ו'''כלכלה מפוקחת'''. בכלכלות מעין אלה, התכנון הריכוזי של הכלכלה מקיף את כלל ענפי המשק העיקריים, ובמסגרתו נקבעים תוצרתם הרצויה ואופן חלוקת הכנסותיהם. המתכננים קובעים אילו מוצרים על המשק לייצר ומכוונים את התעשיות בהתאם. כלכלות מתוכננות מתונות יותר מתאפיינות בשימוש ב[[תכנון אינדיקטיבי]]. ככלל, הכלכלה המתוכננת מנוגדת ל[[כלכלת שוק|כלכלת השוק]], שבה ההחלטות על ייצור ו[[תמחור]] טובין, ועל חלוקת משאבים ואופן השקעתם נתונות בידי [[זכות הקניין|בעליהם הפרטיים]] של [[אמצעי הייצור]] וכפופות ל[[אינטרס|אינטרסים]] שלהם - ולא לקידומה של תוכנית [[מקרו-כלכלה|מקרו-כלכלית]] כלשהי. כמו כן, הכלכלה המתוכננת מנוגדת לשיטות כלכליות לא-מתוכננות אחרות.

 

 

[[כלכלת ברית המועצות]], שבזמנה הייתה הכלכלה השנייה בגודלה בעולם, הייתה כלכלה מתוכננת, וכך גם [[כלכלת הרפובליקה העממית של סין|כלכלת סין]] בימי [[הקפיצה הגדולה קדימה]], כלכלת [[הודו]] עד לרפורמות הכלכליות בשנת [[1991]], כלכלת [[אפגניסטן]] תחת הכיבוש הסובייטי ותחת שלטון ה[[טאליבן]] וכלכלת [[עיראק]] תחת שלטונו של [[סדאם חוסיין]]. בשלהי [[שנות השמונים]] ובראשית [[שנות התשעים]] של [[המאה העשרים]] החלו מדינות רבות שבהן הונהגו כלכלות מתוכננות לעבור בהדרגה לכלכלות שוק. יוצאת הדופן היא כלכלת ברית המועצות שהתמוטטה עם התמוטטות המשטר כולו. כיום, מרבית כלכלות העולם הן כלכלות שוק או [[כלכלה מעורבת|כלכלות מעורבות]] (כלומר, מתוכננות למחצה). כלכלות מתוכננות מונהגות כיום ב[[קובה]], ב[[לוב]], ב[[ערב הסעודית]], ב[[איראן]] וב[[קוריאה הצפונית]].

===חלוקת משאבים בלתי יעילה: עודף ומחסור===

{{הפניה לערך מורחב|מחלוקת החישוב הכלכלי}}

 

הצד האחר של המטבע הוא הייצור העודף, המעיד על בזבוז כוח עבודה וחומרי גלם שניתן היה להקצותם לצרכים בוערים יותר של החברה. מבקרי התכנון הכלכלי טוענים שכלכלת שוק מונעת את קיומם של עודפים בטווח הארוך, משום שמנגנון [[היצע וביקוש|ההיצע והביקוש]] מביא לירידת מחיריה של [[סחורה]] כלשהי, כאשר כמות תוצרתה עוברת את הדרישה לה. כך משתחררים משאבים לסיפוק מחסורים מיידים בסחורות אחרות, שמחירן החל לעלות כאשר הביקוש להן גדל מעבר לכמותן בשוק. כיוון שבכלכלה מתוכננת ההיצע והביקוש אינם משפיעים על המחירים, טוענים המבקרים כי אין בה כל מנגנון המאפשר לקבוע אילו סחורות מיוצרות יתר על המידה ואילו סחורות אינן מיוצרות במידה מספקת. לדידם, כלכלת שוק, שבה כל יצרן פועל לשם רווחיו, היא הדרך הטובה ביותר להשגת יעילות.