מס הכנסה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 62.219.112.61 (שיחה) לעריכה האחרונה של Orielno
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעיתים
שורה 1:
'''מס הכנסה''' הוא [[מס]] שמטילה המדינה על ה[[הכנסה]] של [[תאגיד]] ושל יחיד. חוקי המס מתירים לנכות מההכנסה הוצאות שהוצאו בייצורה, כך שלמעשה המס מוטל על ה[[רווח (כלכלה)|רווח]]. בנוסף לניכויים של הוצאות המותרות בניכוי, לעתיםלעיתים ניתן לקזז הפסדים משנים קודמות או לנצל פטורים. במקרה זה המס מוטל על "ההכנסה החייבת" - כלומר, הכנסה לאחר ניכויים, קיזוזים ופטורים המותרים על פי החוק. פעמים רבות זהו [[מס פרוגרסיבי]], כלומר שיעורו עולה עם עליית ההכנסה החייבת.
 
== היסטוריה ==
שורה 26:
ההבחנה המרכזית במיסוי הכנסות היא בין [[הכנסה פירותית]] ל[[הכנסה הונית]]. נסביר את ההבחנה באמצעות דוגמה הממחישה גם את שורש השמות: כאשר פרדסן מוכר את פירותיו בשוק, הכנסותיו הן פירותיות. מדי שנה הוא מבצע קטיף, ופירות עמלו מניבים לו הכנסה. כאשר הפרדסן מחליט למכור את העץ, התשלום שיקבל בגינו הוא הכנסה הונית. כך גם בפעילות שאינה חקלאית: העמלות שמקבל סוכן ביטוח על מכירת פוליסות הן הכנסה פירותית, אך הכנסתו ממכירת סוכנות הביטוח שלו תהיה הכנסה הונית. הון הוא מרכיב בייצור ההכנסה הפירותית ומכירתו מניבה הכנסה הונית.
 
להבחנה זו משמעות מעשית, ובפרט מיסוי מועדף להכנסות הוניות. היסטורית, נהנו ההכנסות ההוניות ממיסוי נמוך, לעתיםלעיתים משמעותית, מההכנסה הפירותית. ההסבר המקובל הוא בכך שעם מכירת "העץ" נגדע מקור ההכנסה (פעמים רבות מקור להכנסה קבועה חוזרת). עם זאת, יש בכך צרימה מאחר שבדרך כלל בעלי ההון הם החזקים בחברה, בעוד מי שעיקר הכנסתם פירותית הם החלשים. העדפת ההון על הפירות היא בעלת אופי רגרסיבי.
 
להבחנה בין פירות להון אין בסיס כלכלי, והסיבות להישרדותה שונות ומגוונות. הטענה המרכזית לטובת עמדה זו היא "אפקט הנעילה". מס גבוה מדי על ההון יוביל לחוסר נכונות מצד בעל ההון למכור אותו, מה שעלול להביא להקצאה לא יעילה של משאבי המשק.