ביל היקוק הפראי – הבדלי גרסאות

ביום 21 ביולי 1865, בכיכר העיר של ספרינגפילד, מיזורי, היקוק הרג את דיוויס טוט (הבן), בדו-קרב של "שליפה מהירה". ודוק, כי סוג קרב זה נדמה כמאפיין כדבר שבשגרה קרבות במערב הפרוע, אך למעשה היקוק הוא הראשון המתועד בספרי ההיסטוריה של המערב הפרוע כמי שהשתתף בקרב כגון זה.

 

 

בהתאם לגרסה המקובלת, המחלוקת בין השניים הגיעה לשיאה כאשר טוט הדריך יריב של היקוק במהלכו של משחק קלפים. היקוק היה ברצף ניצחונות וטוט, בתסכולו הרב, ביקש מהיקוק לשלם לו הלוואה שניתנה לו ע"ס של 40$, ואכן כך עשה האחרון. משכך, טוט דרש תשלום חוב נוסף ממשחק קלפים קודם ע"ס של 35$. אולם היקוק סירב בשל העובדה שהיה בידו כתב הלוואה (I.O.U) המוכיח שסה"כ חובו עומד ע"ס של 25$ ולא 35$ כפי שנדרש על ידי טוט לשלם. לפיכך, כצעד של התרסה, טוט לקח את שעון הכיס של היקוק שהיה על השולחן, כעירבון חפצי למען תשלום ה-35$ שכביכול היה היקוק חייב לו, וזאת על אף מחאתו ו-"המלצתו" של היקוק לטוט שאל לו לנסות לקחת את השעון אל ידו, ושאם יעשה כן, הוא יהרגו. למחרת היום, ועל אף הנאמר לו, הופיע טוט בכיכר העיר כאשר השעון מצוי בידו באופן בולט ומתגרה, וסירב לניסיונות המשא ומתן של היקוק להחזרתו של החפץ. בדיעבד, טוט צוטט כמי שאמר באותו מעמד של המשא ומתן שהוא עכשיו לא יקבל פחות מ-45$, אך השניים הסכימו כי הם לא יריבו עליו והסכימו כי הם יילכו לשתות ביחד. בשלב יותר מאוחר, טוט עזב את המסבאה אבל חזר לכיכר ב-18:00, כאשר מן העבר השני של הכיכר נצפה היקוק מתקרב, אגב הזהרתו את טוט שלא יתקרב אליו כל עוד הוא עונד את השעון. אולם, הלז לא שעה להזהרתו של היקוק, והשניים התייצבו אחד כנגד השני בפוזת קרב שאינה משתמעת לשני פנים, ושניהם ירו אחד לעבר השני כמעט באופן סימולטני. ירייתו של טוט פספסה את היקוק, אולם זאת של האחרון לא פספסה את הסובייקט שלה, כאשר היא מפלחת את גופו של טוט ממרחק של כמעט 70 מ' (75 יארד), וברגע הפגיעה נשמעה זעקתו "חברה, נהרגתי" (אנגלית:"Boys, I'm killed"), אגב ריצתו לעבר המרפסת של ביהמ"ש המקומי, ואז בחזרתו לרחוב, שם הוא התמוטט ונפח את נשמתו.

היקוק דווח כמי שהשנאה כלפי אינדיאנים הושרשה בו עוד מינקותו, אך קשה לקבוע זאת באופן חד משמעי לאור החוסר יכולת להפריד בין אמת לדמיון, מוטיב שבא לידי ביטוי לא אחת בסיפורים שנקשרו בשמו של "ביל הפראי". כך למשל, עדי ראייה מאשרים כי בעודו מבצע סיור שיצא מהמוצב הצבאי של פורט הקר, קנזס ב-11 במאי 1867, היקוק הותקף על ידי קבוצה גדולה של אינדיאנים, שברחו, לאחר שהיקוק ירה והרג שניים מקרבם. דוגמה נוספת היא, שביולי אותה שנה, היקוק אמר לעיתונאי שהוא עמד בראש כוח צבאי שמנה מספר חיילים אשר יחדיו ניהלו מרדף אחר אינדיאנים אשר הרגו ארבעה חיילים בקרבת המוצב ב-2 ביולי. ובמסגרת אותו ראיון הוא דווח כמי שכביכול חזר עם חמישה שבויים לאחר שהרג עשרה. ברם, עדי ראייה מאשרים את הסיפור בחלקו: קבוצת החיילים אכן יצאה למרדף אחר אותם גורמים שהרגו 4 חיילים, אך הקבוצה חזרה למוצב כלעומת שבאה, כאשר איתה אין ולו אינדיאני מת או חי אחד לרפואה.

 

 

ב-1867, היקוק עקר זמנית ממקום מושבו הקבוע במערב ועבר למפלי הניאגרה, שם ניסה את כוחו במשחק בהצגה שנקראה "The Daring Buffalo Chases of the Plains", אולם הוא הסתבר כשחקן גרוע למדי. בשל כך, חזר למערב, וב-5 בנובמבר 1867, ניסה להתמודד על משרת השריף במחוז אלסוורט שבמדינת קנזס, אולם, הובס על ידי החייל (בדימוס) א. וואו. קינסבורי.

 

[[קובץ:Colt Navy 51 Squarebeck.JPG |שמאל|ממוזער|האקדחים האהובים על היקוק היו מסוג Colt 1851. 36 Navy Model]]

 

[[קובץ:Wild-Bill-Buffalo-Bill.jpg |ימין|ממוזער|בתמונה משנת 1873, משמאל לימין:"ביל היקוק הפראי", "טקסס ג'ק אומוחאנדרו", "באפלו ביל קודי"]]