ישראל לוי – הבדלי גרסאות

{{ציטוט|תוכן=נפתחה תקופה חדשה בפרשנות הביקורתית של התלמוד הירושלמי ובמחקר הביקורתי של טקסטים תלמודיים בכלל: הוא היה הראשון שהשתמש באופן שיטתי בחיבורו זה בכ"י [=כתבי יד] ובדפ"ר [=דפוסים ראשונים] של המשנה... ב[[תוספתא|תוס']] [=תוספתא] מהד' [=מהדורת] [[משה שמואל צוקרמנדל|צוקרמנדל]], בכ"י של [[מדרשי הלכה|מדרשי-ההלכה]] (כולל מכדרשב"י [=מכילתא דרשב"י]), ב[[דקדוקי סופרים]], [[מדרש הגדול]] בכי"י [=כתבי יד], ירוש' כי"ל [=כתב יד ליידן]... קטעי [[גניזה]] של הירוש'... קונטרס אחרון של [[ילקוט שמעוני|הילקוט]]... ונוסחאות הראשונים שאסף באופן שיטתי, ובפרקים האחרונים גם באהצו"י [="אהבת ציון וירושלים"] של [[דב בער ראטנר|ראטנר]] ובשרד"י [="שרידי הירושלמי מן הגניזה"] של [[לוי גינצבורג|גינצבורג]]; כמו כן השתמש בכל חיבורי ה[[ראשונים]] וגדולי ה[[אחרונים]] שהיו לפניו – ובמפרשי הירושלמי עד לאחרונים שבהם (נע"י, שע"י, יפ"ע, נת"י, [[רידב"ז]] ועוד).{{ש}} גם בשימושו השיטתי בכל מרחבי [[ספרות חז"ל]] – משנה, תוס', מדרשי הלכה ואגדה, בבלי, ירוש' (מסורת הש"ס שלו ראויה ללימוד) – היה משום חידוש, כמו בביקורת הנוסח שלו (הקיצונית לעתיםלעיתים...).{{הערה|יעקב זוסמן, 'ושוב לירושלמי נזיקין', בתוך: יעקב זוסמן, [[דוד רוזנטל]] (עורכים), '''מחקרי תלמוד''', א', ירושלים: [[הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס]], תש"ן 1990, עמ' 55–56.}}}}