דאו (מושג בפילוסופיה סינית) – הבדלי גרסאות

הפרסום העולמי של דאו נובע בעיקר הטקסט הדאואיסטי הקלאסי ה[[דאו דה ג'ינג]], אשר, יחד עם ה[[ביבליה]] ו[[בהגאוואד גיטה]], הוא אחד הטקסטים המתורגמים ביותר לשפות זרות. דאו מייצג את העיקרון הנצחי של פעולה, או יצירה, האחראית על המקור של אחדות והדואליות, וגם על תחילת העולם והבריאה ('10,000 הדברים'). בדאואיזם, צ'אן בודהיזם וקונפוציאניזם, היעד של פרקטיקה רוחנית הוא 'להפוך להיות אחד עם הדאו' או 'להגיע להרמוניה בין הרצון של האדם לטבע' (ראו: [[סטואיות]]), כדי להשיג '[[פעולה ללא מאמץ]]' (Wu wei, 無爲). זה כרוך בפרקטיקות מדיטתיביות ומוסריות. בהקשר חשוב עם הרעיון הדאואיסטי של '[[מידה טובה|מעלה]]' (德; De).

 

 

ישנם כמה מושגים הדומים במידה מסוימת למושג דאו במסורת המערבית, כמו למשל מושג ה'[[דה-סיין]]' (Dasein) ב[[פילוסופית הגרמנית]], מתורגם בדרך כלל כ'היות' או 'קיום', אם כי יהיה מדויק יותר להגדיר את מושג הדאו בתור זה שכולל את ה'יש' ואת ה'אין' או ה'היות' ו'לא להיות'. יש מקום להשוות את דאו עם [[לוגוס]] המקורי של פילוסוף יווני [[הרקליטוס]] במסורת הודית, באחד הטקסטים המרכזיים – [[אדוויטה וודנטה]], המקבילה של המונח דאו הוא [[ברהמן]], חודר כל, מחלחל לכל. זהו אחד המושגים הבסיסיים שנוסח על ידי [[שנקרה|סרי עדי שנקרה]]. הרעיון של דאו שימש, וממשיך לשמש, בהצלחה את הסתגלותם של רעיונות של ה[[אסלאם]] לעולם הסיני; ולהפך - תפיסות סינית של העולם לתוך ה[[אידאולוגיה]] אסלאמית ('הדאו של האסלאם'{{הערה|1=[http://web.me.com/kristianpetersen20/Site_4/Dao_of_Islam.html The Dao of Islam: A History of Chinese Muslims]}}). באסלאם בכלל ו[[סופיות|בסופיזם]] בפרט, ניתן לראות את הרעיון של 'שביל', 'כוח' ו'מילה' שיכולים בקלות להיות תואמים את הפילוסופיה הסינית באמצעות המושג דאו.

{{ערך מורחב|קונפוציאניזם}}

 

 

בקונפוציאניזם דאו כמושג דתי פורמלי, הוא [[מוחלט (פילוסופיה)|המוחלט]] לעברו אמור לנוע המאמין האמן. ב[[תורת האמצע]] (中庸, Zhōng Yōng), הרמוניה עם המוחלט שקולה ליושר וכנות. הספר [[הלימוד הגדול]] (大學; Dà Xué) מרחיב את המושג האמצעות הסבר כי הדאו מאיר את המעלה, מטיב את האנשים, ושוכן בתוך המוסר הטהור.