משמורת ארץ הקודש – הבדלי גרסאות

 

===המאבק על המקומות הקדושים===

 

שלוש המאות הבאות התאפיינו באובדן החזקה הפרנציסקנית במקומות הקדושים השונים ותפיסתם החלקית או המלאה מחדש, אגב מגעים [[דיפלומטיה|דיפלומטיים]] בין [[הכס הקדוש]] והמעצמות האירופיות לבין [[השער הנשגב]] ב[[איסטנבול]]. כך לדוגמה, ב-[[1623]] פרסם האפיפיור [[אורבנוס השמיני]] בולה שהאיצה בכל הנסיכים הקתולים להגן על הפרנציסקנים בארץ הקודש. ב-[[1522]] גורשו הנזירים הפרנציסקנים מחדר הסעודה האחרונה ומ[[הר ציון]], שבו שכן מרכזם בארץ. עקב כך נקבע מרכזה של המשמורת ב[[מנזר סן סלוודור]] בשנת [[1558]], ובו היא שוכנת עד היום. עוד איבדה המשמורת את החזקה הבלעדית ב[[כנסיית הקבר]] ובכנסיית המולד, ואיבדה לחלוטין את השליטה בקבר מרים. מאידך, ב-[[1620]] העניק לה הנסיך ה[[דרוזים|דרוזי]] [[פחר א-דין השני]] את הזכויות במקומות אחרים בארץ, דוגמת [[בזיליקת הבשורה]] ב[[נצרת]] ו[[כנסיית ההשתנות]] על [[הר תבור]]. עוד רכשו הפרנציסקנים מחדש את [[כנסיית יוחנן בהרים]] ב[[עין כרם]] ([[1679]]), את אזור [[גת שמנים]] ([[1684]]), את [[כנסיית יוסף הקדוש|כנסיית ההזנה]] (כנסיית יוסף הקדוש) ב[[נצרת]] ([[1754]]) ואת [[קפלת ההלקאה]] ב[[הרובע המוסלמי|רובע המוסלמי]] ([[1836]]).