דרום ארצות הברית – הבדלי גרסאות

האקלים בחבל הארץ הוא [[אקלים סובטרופי גשום|סובטרופי גשום]] בחלקו הדרומי, המאופיין ב[[חורף]] מתון וטמפרטורה גבוהה ב[[קיץ]] וגשמים בכל העונות. כמויות ה[[משקעים]] מגיעות ל–1,500 מ"מ לשנה. בחלקו הצפוני של האזור משתרע [[אקלים יבשתי]] לח המתאפיין בקיץ ארוך (כ-7-8 חודשים בשנה בהם הטמפרטורה הממוצעת ביום עולה על 10 [[מעלות צלזיוס]]) עם משקעים בכל העונות בכמות של למעלה מ-700 מ"מ גשם בשנה. בחורף יורד לעתיםלעיתים [[שלג]].

בתחילת [[המאה ה-20]], החל הבלוז לצבור פופולריות באזורים נוספים ברחבי ארצות הברית, בין השאר בעקבות גלי הגירה של שחורים מהדלתא לערים צפוניות יותר (ובראשן, מבחינת התפשטות הבלוז, שיקגו). אז גם התפרסמו יצירות הבלוז הראשונות: "ממפיס בלוז" ([[1912]]) ו"סיינט לואיס בלוז" ([[1914]]) מאת [[ויליאם כריסטופר הנדי]] (שמוכנה לעתיםלעיתים "אבי הבלוז"), ו"ג'לי רול בלוז" ([[1915]]), מאת [[ג'לי רול מורטון]]. הבלוז אף השפיע על מלחינים קלאסיים, כגון ג'ורג' גרשווין, שהלחין את היצירה ה[[תזמורת]]ית "[[רפסודיה בכחול]] ([[1924]]).

הדיקסילנד (ששמו ככינויין של מדינות הדרום - "דיקסי") הוא סגנון מוזיקלי אופייני ומזוהה במיוחד עם הדרום, שהתפתח מהג'אז של ניו אורלינס ומתבסס על [[טובה (כלי נגינה)|טובה]] ככלי בס (במקום [[קונטרבס]]), על [[קלרינט]] (ולא על ([[סקסופון]]) ועל [[בנג'ו]]) ככלים ההרמונים העיקריים. לעתיםלעיתים משולבים בנגינה כלי נגינה נוספים כ[[מפוחית פה]], [[כינור]] ועוד. אחד המאפיינים הבולטים של הסגנון הוא [[אלתור (מוזיקה)|אלתור]] [[פוליפוניה|פוליפוני]] (רב קולי), פירושו שכמה כלים מאלתרים בו זמנית.

[[מהגרים]] שהגיעו למחוזות דרום [[הרי האפלצ'ים]], הביאו עימם את המוזיקה וכלי הנגינה מהעולם הישן; כלים בהם נעשה שימוש ביבשת המוצא כבר לאורך כמעט 300 שנה. "מתיישבים סקוטים מוקדמים נהנו מהכינור כיוון שיכלו לנגן בו צלילים עצובים ואבלים, או קורנים וקופצניים"{{הערה|ד.ל. גיש [http://books.google.co.il/books?id=3OPVcya7xfoC&printsec=frontcover&dq=Gish,+D.L.+Country+Music.&source=bl&ots=R0AASsjiWS&sig=O-cUHhgt2q5wIcfeJPZ0ll9VYmI&hl=iw&ei=Y8BuTP_CI5yJOICu4bAL&sa=X&oi=book_result&ct=result&resnum=1&ved=0CAgQ6AEwAA#v=onepage&q&f=false מוזיקת קאנטרי], עמ' 7}}. הכינור האירי, ה[[דולצימר]] הגרמני, ה[[מנדולינה]] האיטלקית, ה[[גיטרה]] הספרדית, וה[[בנג'ו]] המערב אפריקאי{{הערה|[http://bluegrassbanjo.org/banhist.html ההיסטוריה של הבנג'ו]}} היו כלי הנגינה הנפוצים ביותר. שחורים ולבנים באזורי הכפר בדרומה של ארצות הברית עבדו יחדיו, ולעתיםולעיתים קרובות אף ניגנו יחדיו, כמו [[דיפורד ביילי]]{{הערה|[http://www.pbs.org/deford/music/influences.html דיפורד ביילי - אגדה אבודה]}}{{הערה|[http://www.pbs.org/deford/ "דיפורד ביילי - אגדה אבודה" - סרט הדוקומנטרי של ערוץ PBS,]}},.. לאורך המאה ה-19, עברו כמה קבוצות מהגרים מאירלנד, גרמניה, ספרד, ואיטליה, לטקסס. קבוצות אלה יצרו מגע עם מקסיקנים ואינדיאנים, וקהילות אמריקניות שכבר התגוררו בטקסס. כתוצאה מהמגע הרב והחיים בצוותא, פיתחה טקסס מאפיינים תרבותיים ייחודיים הטמונים בשורשים של כל הקהילות המייסדות של המדינה{{הערה|[http://www.tshaonline.org/handbook/online/articles/xbc03 מדריך לטקסס]}}. ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20]] הפכו תוכניות ריקודי-[[אסם]] לפופולריות בקרב תחנות ה[[רדיו]] האזוריות ותרמו לפרסומם של אמנים כ[[ג'ימי רודג'רס]] ו[[משפחת קרטר]] (אחת מבנות המשפחה היא [[ג'ון קרטר קאש]]). אחד האפקטים הצדדיים של השפל הגדול של שנות ה-30, היה ההפחתה בכמות ההקלטות שבוצעו באותה התקופה שיכלו להמכר. שידורי הרדיו הפכו למקור בידור פופולרי, ומופעים מסוג "ריקודי אסם" המציגים מוזיקת קאנטרי היו לאירוע קבוע בכל דרומה של ארצות הברית, ואף הגיעו צפונה עד ל[[שיקגו]], ומערבה ל[[קליפורניה]]. החשוב מכולם היה ה[[גראנד אול אופרי]], ששידורו החל בשנת 1925, על ידי תחנת [[WSM-AM]] שבעיר נאשוויל, שהפכה לבירת הקאנטרי. הקאנטרי הייחודי של קטנטקי הפך באותה עת לסגנון ה"[[בלוגראס]]".

החל משנות ה-20 של המאה ה-19 התשמשו כותבים וכותבות לבנים דרומיים ברקע הכפרי של המטעים כזירה רומנטית ואידאליתואידיאלית{{הערה|הפרק "ספרות" מבוסס ברובו על הסקירה: [http://www.southernspaces.org/2004/genres-southern-literature Genres of Southern Literature] מאת Lucinda MacKethan, North Carolina State University}}. עם זאת ראשית הספרות הדרומית כספרות המתארת את החיים החקלאיים בדרום כמציאות אידאליתאידיאלית ומושלמת הוא ספרו של [[תומאס ג'פרסון]] מ-([[1785]]) "Notes on the State of Virginia"{{כ}}{{הערה|[http://books.google.co.il/books?id=DTWttRSMtbYC&hl=iw&pg=PR1#v=onepage&q&f=false הספר לקריאה בגוגל בוקס]}}. כותבים גברים התמקדו בעיקר בעלילות היסטוריות ברוח [[וולטר סקוט]], שהתחוללו בעת מלחמת העצמאות האמריקאית. נשים כתבו "רומאנים ביתיים" (domestic novels) ובהם עלילות נשות החברה הגבוהה ו"עלילות נישואין" (marriage plots) בין מעמדיות. המודל הפטריארכלי של בעל האחוזה בעל העבדים הוצג ללא ביקורת והדרום הוצג בראייה פסטורלית כ"[[ארקדיה]]", ארץ הרועים חסרי הדאגות מן ה[[מיתולוגיה יוונית|מיתולוגיה היוונית]]. העבדות מוצגת כהכרח בל-יגונה והעבדים הוצגו בדרך כלל כעליזים, מוזיקליים וילדותיים והאדון כדואג לטובתם בעולם הזה ובעולם הבא, לעתיםלעיתים על ידי "חינוך נוקשה", כמו ילדים, הם מורדים לעתיםלעיתים בניגוד לטובתם. ספרים יצוגיים מתקופת "ספרות המטעים" הם Recollections of a Southern Matron מאת [[קרוליין הווארד גילמן]] (Caroline Howard Gilman){{כ}} ([[1837]]) ו-Swallow Barn מאת [[ג'ון פ. קנדי]] (John P. Kennedy){{כ}}([[1832]]).