ארכנואידיטיס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור להסתיידות
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעיתים
שורה 33:
המקום השכיח ביותר להופעת המחלה הוא ב[[עמוד שדרה מותני]], אך הנגעים בקרום הארכנואיד עלולים להופיע לכל אורך עמוד השדרה, במיוחד במקרים של ארכנואידיטיס על רקע חומר הניגוד פנטופאק. אופי התסמינים במחלה נרחב; במאמר שפורסם ב-''Journal of the Royal Society of Medicine'' ב-1990 מציינים המחברים שאופי התסמינים במחלה שונה מאדם לאדם. לפיכך האבחון מצריך פעמים רבות [[יצירתיות]] ו"גמישות" מחשבתית ומקצועית.
 
תסמיני המחלה עשויים להופיע זמן רב לאחר החשיפה לגורם המחלה, לעתיםלעיתים עשרות שנים (30-20). מחלה זו מאופיינת במגוון רחב של תסמינים, חלקם לאו דווקא [[נוירולוגיה|נוירולוגיים]], כלומר: אופי הבעיה ייראה כבעיה שהיא מחוץ למערכת העצבים. לפיכך, פעמים רבות היא באה לידי ביטוי כמצבור של תסמינים בלתי ספציפיים, בעלי אופי מגוון ורב-מערכתי. התסמינים גם לא תמיד יתנהגו על פי פיזור עצבי אנטומי, דבר המציב אתגר קליני מורכב מבחינת קביעת האבחנה.
 
המאפיין הבולט והנפוץ ביותר במחלה הוא [[כאב]] קשה בעל אופי נוירופטי, המתאפיין בתחושת צריבה קשה ובערה של המקום הכואב המלווה פעמים רבות ב"זרמים חשמליים", תחושת "לחץ" ודקירות פולחות. הכאבים מופיעים בדרך כלל בגפיים התחתונות, גב תחתון, עכוזים, אזור ה[[פרינאום]] ו[[אבר מין|איברי המין]] ובטן תחתונה. כאשר נגעי הארכנואידיטיס גבוהים יותר בעמוד השדרה (עמוד שדרה חזי וצווארי), עלולים להופיע [[כאב חזה|כאבים בחזה]], בידיים, בצוואר ובפנים. תופעות אלה מתגברות בתנועה ובעת ולאחר פעילות גופנית ולו הקלה ביותר, וכן לאחר ישיבה או עמידה ממושכות. מאפיין נוסף הוא השהייה בהופעת הכאב לאחר שמעוררים אותו, התרחבות הכאב מעבר לגבולות פיזיולוגיים מוגדרים, ו[[אלודיניה]] (allodynia) - כאב הנגרם ממגע בלבד בלחץ ובמגע של בגדים על הגוף או אף כלי המיטה. כמו כן הופעתן של "תחושות מוזרות", כמו זרימת מים קרים על פני העור או "הליכת חרקים" על העור. מאפיין נוסף הוא הופעתם של הכאבים בשעות הערב.
שורה 48:
מכיוון שארכנואידיטיס היא מחלה נוירולוגית שכאב נוירופתי הוא אחד מתסמיניה המרכזיים, המסגרת הטובה לטיפול בה, היא מרפאת כאב בעלת ידע וניסיון בטיפול בכאבים ממקור נוירופתי, וגישה טיפולית רב תחומית.
 
טיפול תרופתי משולב יש להתאים לתסמינים השונים אותם מציג החולה. הטיפול הרווח כיום בכאב ממקור נוירופתי הוא באמצעות תרופות נרקוטיות ממשפחת האופטיים. יחד עם זאת, לטיפול זה מספר מגבלות, בעיקר כאשר מדובר בכאב עצבי מרכזי, כפי שהוא בא לידי ביטוי במחלה זו. לעתיםלעיתים הוא מאבד מיעילותו ומצריך הגדלה מתמדת של מינון התרופה, לצורך הפקת שיכוך כאב. טיפול תרופתי המשולב עם הטיפול ב[[אופיואיד|אופיאטים]] הוא באמצעות תרופות נוגדות פִּרכוסים (כמו Tegretol, Gabapentin). עם כניסת השימוש ב[[קנביס]] רפואי, ניתן כיום להוסיפו לטיפול הכולל בארכנואידיטיס.
 
טיפולים פולשניים: טיפולים כמו הזרקת [[סטרואידים]] אל תעלת עמוד השדרה, או בלוק עצבי באמצעות חומרי הרדמה, אינם יעילים ואף עלולים להחמיר את המצב באופן משמעותי (ברבים מהמקרים הם אלה שגרמו למחלה מלכתחילה). זאת משום שכל אלו פולשים אל חלל הארכנואיד הפגוע ממילא. במחקרים נמצא שניתוחים של כריתת הנגעים בארכנואיד אינם יעילים אף הם ואף עלולים להחמיר את המצב. טיפול נוסף המצוי כיום בשימוש הוא גירוי של חוט השדרה באמצעות מכשיר המושתל בחוליות עמוד השדרה - Spinal Cord Stimulation.