זרימת קואט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת {{תב|ויקישיתוף בשורה}} בקישורים חיצוניים במידה וחסר (תג) (דיון)
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: אידיאל, לעיתים
שורה 7:
 
=== תיאור מתמטי ===
זרימת קואט מובאת לעתיםלעיתים תכופות בלימודי פיזיקה והנדסה כדי להדגים תנועת זורם המונעת מ[[כוח גזירה]].
הדוגמה הפשוטה ביותר מראה שני לוחות אינסופיים מקבילים המרוחקים במרחק <math>h</math> זה מזה.
לוח אחד, נניח העליון, נע במהירות <math>u_0</math> במישור שלו.
שורה 35:
בנוסף, ניתן להבחין במקרה מוגבל בו הלוחות אינם נעים ואז ניתן לראות פרופיל זרימה פואזילי (Poiseuille) רגיל בצורת פרבולה סימטרית.
 
== מודל טיילור האידאליהאידיאלי ==
הקונפיגורציה המתוארת לעיל איננה יכולה להתממש במציאות, הרי לא קיימים לוחות אינסופיים. סר [[ג'. א. טיילור|ג'פרי טיילור]] התעניין בזרימות מונעות גזירה הנגרמות על ידי סיבוב של גלילים בעלי מרכז משותף והוא הגיע לפתרון מתמטי בשנת 1923 שהכליל [[עקמומיות]] של כיוון הזרימה בצורה הבאה:
 
שורה 43:
 
==מודל רוחב-סופי==
פתרונו של טיילור תקף במכשירים בהם יש עקמומיות גלילית שלעתיםשלעיתים באים בשימוש ליצירת זרימת קואט, אבל איננו תקף למקרה של רוחב סופי. אידאליזציהאידיאליזציה נוספת אכן תקפה למקרים סופיים אך לא למקרים בעלי עקמומיות. בתרשים שלעיל, אולי נחשוב ש-"לוח הגבול" ו-"הלוח הנע" הם בעצם שפות של שני גלילים בעלי רדיוס ענק. נניח <math>R_1,R_2</math> בהתאמה, כאשר <math>R_2</math> הוא גדול רק במעט מ-<math>R_1</math>. במקרה הזה באופן מקומי ניתן להזניח את העקמומיות. הפיזיקאי/מתמטיקאי רתיפ ברקר דיווח על פתרון מתמטי של הקונפיגורציה הזאת במונחים של פונקציות טריגונומטריות.
 
== ראו גם==