קמלוט (מחזמר) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ עימוד בפרק קישורים חיצוניים (בוט סדר הפרקים)
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: אידיאל, לעיתים
שורה 25:
'''קמלוט''' (ב[[אנגלית]]: '''Camelot''') הוא [[מחזמר]] שנוצר על ידי [[אלן ג'יי לרנר]] (מחזה ופזמונים) ו[[פרדריק לאו]] (מוזיקה), המבוסס על אגדת [[המלך ארתור]] כפי שעובד ברומן הטטרלוגי של [[ט.ה. ווייט]], "המלך לשעבר ולעתיד".
 
ההפקה המקורית מ-[[1960]], בבימויו של [[מוס הארט]], בניצוחם של [[רוברט ראסל בנט]] ופיליפ ג' לאנג ובכיכובם של [[ג'ולי אנדרוז]] ו[[ריצ'רד ברטון]], רצה בתיאטרון מג'סטיק ב[[תיאטראות ברודוויי|ברודוויי]] במשך 873 הופעות, זכתה בארבעה [[פרס טוני|פרסי טוני]] ועלתה במשך השנים במספר חידושים (האחרונה שבהם- הפקה [[ניו יורק|ניו-יורקית]] ב-[[2008]]) ובהפקות זרות, ואף זכתה לגרסה קולנועית ב-[[1967]]. אלבום ההפקה המקורית היה הנמכר ביותר בארצות הברית במשך 60 שבועות, ע"פ דרוג LP. המחזמר הפך גם להיות מזוהה עם ממשל [[ג'ון קנדי|קנדי]], שאף כונה לעתיםלעיתים "עידן קמלוט"{{הערה|מיד לאחר [[רצח קנדי]] אמרה אלמנתו ל[[מגזין לייף]], שהממשל של [[ג'ון פיצג'רלד קנדי]] מזכיר לה את "רגע הזוהר היחיד, הקצרצר" של "קמלוט" מאת לרנר ולווה. עד עצם היום הזה משתמשים ב"קמלוט" לתיאור ה[[אידאליזם]], ה[[רומנס]] וה[[טרגדיה]] של תקופת קנדי.}}.
 
==דמויות==
שורה 52:
[[מורדרד]], בנו הבלתי חוקי של ארתור, מגיע לקמלוט על מנת לבזות את המלך ולנסות לזכות בעצמו בכס המלוכה. ארתור מעמיד אותו כאחראי על תוכנית האימונים של האבירים, כשהוא לא מודע לכך שמורדרד נמצא שם על מנת להרוס את השולחן העגול כנקמה באביו שנטש אותו, וכי הוא מתעב את הרעיון להיות אביר. ארתור מתחיל להרגיש את הלחץ של השלטון באנגליה, והוא וגווינביר תוהים מה עושים פשוטי העם, כשאין עליהם אחריות כזו. מורדרד מפתח בינתיים תוכנית שיטתית להרוס את ארתור וממלכתו. הוא נכנס לקרחת יער קסום שבו דודתו, המכשפה [[מורגן לה פיי]], שוכנת בטירה בלתי נראית. למורגן יש חולשה למתוקים, ולמרות שהיא אוהבת את ארתור, מורדרד מצליח לשחד אותה עם היצע גדול של דברי מתיקה, לבנות את אחד מהקירות הבלתי נראים שלה סביב ארתור ללילה אחד, כך שכאשר הוא ילך לצוד ביום שלמחרת, הוא לא יהיה מסוגל לחזור לטירה. בינתיים, מורדרד מזכיר לאבירים את ימיהם בעבר בלחימה ובביזה, ומסית אותם נגד ארתור. כשארתור נעלם, לנסלוט, שלא מסוגל לעצור את עצמו, מבקר את גווינביר בלשכתה, בדיוק כפי שמורדרד חשד שיעשה, והם מתנשקים בלהט. המזימות של מורדרד מגיעות לשיאן כאשר הוא וכמה מאבירי השולחן העגול מאשימים את לנסלוט בבגידה ומנסים לקחת אותו בשבי. לנסלוט נלחם בהם ובורח, אבל גווינביר נעצרת, נשפטת, נמצאת אשמה בבגידה בשל הרומן שלה עם לנסלוט, ונגזר עליה להישרף [[העלאה על המוקד|על המוקד]]. ארתור צופה ממרחק בהוצאה להורג, כשמורדרד מתגרה בו על כישלונותיו. הוא נקרע בין כיבוד החוקים שלו וחובתו כמלך, לבין ויתור על גווינביר, שהוא עדיין אוהב למרות הכל. ברגע האחרון, לנסלוט מגיע עם צבא, מציל את גווינביר ולוקח אותה עמו לצרפת. תוך כדי פעולה, לנסלוט נאלץ להרוג כמה מהאבירים האחרים, ועוזב את הניצולים שנשבעים לנקמה.
 
כדי לשמור על כבודו שלו ועל כבודה של ממלכת קמלוט, ארתור חייב עכשיו לצאת למלחמה נגד לנסלוט. מורדרד לוקח את כוחותיו שנגד ארתור חזרה לאנגליה. המלחמה גובה מחיר נורא על קמלוט, כשיותר ממחצית מאבירי השולחן העגול נהרגים. לפני הקרב הסופי, ארתור פוגש את לנסלוט וגווינביר. מערכת היחסים בין לנסלוט וגווינביר נמצאת על שרטון בגלל ייסורי המצפון שלהם. גווינביר הפכה ל[[נזירה]] והשולחן העגול נשבר. הם מציעים לעמוד בפני הצדק באנגליה, בתמורה לכך שארתור לא יראה את גווינביר נשרפת או את לנסלוט נערף. הוא סולח לשניהם, והם יוצאים בנפרד. באותו הלילה במחנה, ארתור פוגש נוסע סמוי וצעיר בשם טום וורוויק, שבא להצטרף לשולחן העגול. נאומו של וורוויק מזכיר לארתור את ה[[אידאליזם]] והתקווה שהיו לו כמלך צעיר, ומעורר בו השראה. ארתור ממנה את טום כאביר ושולח אותו בחזרה לאנגליה, כדי לגדול שם ולהעביר לדורות הבאים את האידאליםהאידיאלים של האבירות ושל קמלוט.
 
==שירים==