חשיפה עצמית – הבדלי גרסאות

ב[[פסיכותרפיה]], חשיפה עצמית היא מצב שבו המטפל משתף [[רגש]]ות או מידע אישי אודותיו בתהליך טיפולי, דבר העשוי להיות כלי משמעותי של [[התערבות טיפולית]]. חוקרים רבים שבדקו את הכלי מצאו כי יש בו פוטנציאל גבוה לקידום התהליך הטיפולי. לעתיםלעיתים קרובות הוא בא לידי ביטוי כחלק אינטגרלי מהתהליך הטיפולי ויש לו תפקיד חשוב בהתפתחות הקשר הטיפולי. יחד עם זאת, כתלות בדרך, בעיתוי ובסיבות לשימוש בכלי, הוא יכול להוות הפרה של ה[[גבולות בטיפול|גבולות]] הטיפוליים וה[[אתיקה|אתיים]] או להקשות על הטיפול. ההבנה של החשיפה העצמית כעניין העוסק בגבולות בטיפול וההשלכות על הקשר והתהליך הטיפוליים חיוניים לכל מטפל{{הערה|שם=ברנט|Jeffrey E. Barnett (2011), Psychotherapist self-disclosure: Ethical and clinical considerations.Psychotherapy, Vol 48(4), 315-321. doi: 10.1037/a0026056 Special Section: Self-Disclosure.}}{{הערה|שם=יאלום|ארווין יאלום, (2001). '''מתנת התרפיה'''. תל אביב: קשת}}.