עובד ציבור – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה ע"פ הערך "חופש אקדמי" והמקורות המצורפים |
עריכה והרחבה על פי דפים המקשרים לדף זה |
||
שורה 79:
דוגמאות לקוד האתי לעובדי הציבור בישראל ניתן למצוא בהנחייה למורים לא לנצל את מעמדם לשם הפעלת לחץ פוליטי או השפעה מפלגתית על תלמידיו<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://meyda.education.gov.il/files/staj/ArbaaKodimEtim.doc|הכותב=|כותרת=ארבעה קודים אתיים|אתר=אגף התמחות וכניסה להוראה|תאריך=}}</ref>, או חובת גילוי ניגודי עניינים או הגבלה על קבלת מתנות לחברי כנסת<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://main.knesset.gov.il/About/Lexicon/Pages/ethics.aspx|הכותב=|כותרת=קוד אתי לחברי הכנסת|אתר=אתר הכנסת|תאריך=}}</ref>.
דוגמא שנויה במחלוקת לנושא, התקיימת ב[[צרפת]] שבה מרצים באוניברסיטה ציבורית הינם עובדי ציבור,
== בספרות ובתרבות ==
שורה 88:
ישנן תיאוריות שונות סביב היווצרות [[קשרי הון-שלטון|קשרי הון שלטון]], חלקן רואות קשר בין התנהגותם של עובדי ציבור בעלי כוח, לבין התחזקות התופעה. למשל, המעברים התכופים של בכירי [[משרד האוצר]] ופקידי [[רגולציה]] בכירים אל השוק הפיננסי הפרטי, הם אחד הגורמים המוזכרים פעמים רבות בתקשורת כסממן של הון שלטון.
כחלק מהמלחמה העולמית במגמה, נחתמה ב-[[1997]] [[אמנה נגד שוחד של הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי|אמנת הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי בדבר מלחמה בשוחד של עובדי ציבור זרים בעסקאות בינלאומיות]], במטרה לפתח אווירה הוגנת ושיוויונית של עסקים בינלאומיים.
ישנן כמה תשובות אפשריות שהציעו חוקרים לשאלה 'כיצד נוצרים קשרי הון ושלטון'. חלקן רואות בהתנהגויות מסוימות של עובדי ציבור כאחד הגורמים לתופעה.
|