חשמונאים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Liadmalone (שיחה | תרומות) מ ←הכחדת החשמונאים בימי הורדוס: קישורים פנימיים |
תגיות: אות סופית באמצע מילה עריכה חזותית |
||
שורה 25:
בשנת [[200 לפנה"ס]], בימי המלך [[אנטיוכוס השלישי]] מהשושלת הסלאוקית, כבשו מלכי [[בית סלאוקוס]] את [[ארץ ישראל]] מידי מלכי [[בית תלמי]] המצרים. בתחילה נקט אנטיוכוס השלישי גישה אוהדת כלפי ה[[יהודים]], אך יורשיו, [[סלאוקוס הרביעי]] ו[[אנטיוכוס הרביעי]] (אפיפנס), שאפו להפיץ בקרב כל נתיניהם את [[התרבות ההלניסטית]], וגזרו גזירות על קיום ה[[דת]] ה[[יהדות|יהודית]]. ההתערבות הסלאוקית החלה בהדחת [[הכהן הגדול]] [[חוניו השלישי]] ומינויו של [[יאסון]] אחיו במקומו. יאסון ביקש להפוך את ירושלים ל[[פוליס]] הלניסטית ושילם לשלטונות כסף בתמורה למינויו. בסופו של דבר הודח גם יאסון על ידי [[התייוונות|מתייוונים]] קיצוניים שסברו שהוא מתון מדי, ובמקומו מונה [[מנלאוס (כהן גדול)|מנלאוס]] שבזז את אוצרות בית המקדש והנהיג בו [[עבודת אלילים]].
מתתיהו הכהן, בן יוחנן בן שמעון החשמונאי, היה [[כוהן]] מ[[משמרת יהויריב]] שעבר מירושלים לכפר [[מודיעין (עיר קדומה)|מודיעין]] ב[[המאה ה-2 לפנה"ס|מאה השנייה לפנה"ס]], בימי [[אנטיוכוס אפיפנס]]. משפחתו הייתה משפחת כוהנים [[יהודים|יהודית]] מ[[שבט לוי]]. למתתיהו היו חמישה בנים - [[יוחנן הגדי]], [[שמעון התרסי]], [[יהודה המכבי]], [[אלעזר החורני]], ו[[יונתן הוופסי]]. מתתיהו וחמשת בניו לא יכלו לעמוד שווי נפש אל מול גזירותיו של אנטיוכוס. כאשר הגיע לעירם מודיעין פקיד בשם אפלס, על מנת לכפות את [[גזירות אנטיוכוס|גזירות השמד]] שהטיל המלך, הרגו מתתיהו ובניו את הפקיד, וכן כמה מן היהודים המתייוונים שביקשו להקריב קורבנות לאלילים. קריאתו של מתתיהו, "כל המקנא לתורה והעומד בברית - יצא אחריי!" - כקריאתו של משה רבנו, "מי לה' אלי!", בעקבות הסגידה לעגל הזהב - הייתה פתיחה לתקופה סוערת ב[[תולדות עם ישראל]], תקופה של [[מרד]], של עצמאות, ולבסוף של סכסוך אחים ואובדן העצמאות, היא תקופת החשמונאים. 1החשמונאים יודעים איך לאכול בימינו וגם איך לשתות בימינו וזו עובדה שלא ידעתםמ אני מניח....
===מקור השם ופירושו===
| |||