אזור הסייג – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: לעיתים |
מ ←שינויים בחברה הבדואית: קישורים פנימיים |
||
שורה 26:
* '''פרנסה''': אופי פרנסתם השתנה עקב השינויים באזור זה. בעבר, רוב התושבים התפרנסו מגידול עדרים ומ[[חקלאות]]. לעומת זאת, בימים אלו רק מעטים מהם מתפרנסים מתחומים אלה ורובם הפכו לעובדים שכירים בתחומי הבניין, עבודות עפר וכדומה. חלקם אף השתלבו בשוק המקצועות החופשיים שדורשים השכלה גבוהה ומשמשים כעורכי דין, רופאים, יועצי מס, רואי חשבון ועוד.
* '''חינוך''': בעבר, קבלת חינוך והשכלה בסיסית לא הייתה נפוצה ומפותחת בקרב אוכלוסיית אזור זה. אך כיום, מס' התלמידים הבדואים בבתי הספר עולה בצורה משמעותית, מכיוון שהוקמו בתי ספר תיכוניים ויסודיים המשלבים תלמידים אלו. בנוסף, חלק מתלמידים אלו אף ממשיכים בעתיד ללמוד ב[[מוסדות להשכלה גבוהה]] כמו מכללות ואוניברסיטאות.
* '''הרגלי צריכה וקנייה''': בעבר, התושבים הסתפקו במועט בשל נדידתם. אך לאחר מעברם לאזור הסייג, אורח חייהם השתפר והפך למודרני. כתוצאה מכך החלו להשתמש במכשירים טכנולוגיים כמו פלאפונים חכמים, מקררים, [[מכונת כביסה|מכונות כביסה]] ועוד. בנוסף, ישנם "סוחרים" שהשתלבו בשיטת "אלטע זעכן" שבמקור באה מ[[יהדות אירופה]] (מ[[יידיש]]: [[אלטע זאכן]]-דברים ישנים) וכך מספקים לתושבים ה[[בדואים]] ציוד משומש שנמכר לסוחרים אלו ביישובים היהודיים.
* '''תפקיד האישה''': בחברה הבדואית המסורתית היו לאישה (בחלק מהאזורים עדיין יש) תפקידים מוגדרים, כמו לבשל, לנקות ולהיות האחראית על משק הבית ותפקוד הבית. המעבר ל[[יישוב]] שינה את מעמדה ואפשר לה לעסוק בתחומים נוספים אחרים: רכישת השכלה ומקצוע, יציאה לשוק העבודה ועוד. עם זאת, הן מחויבות לעבוד בתוך יישוב מגוריהן ע"פ המסורת הבדואית. למרות שישנן מיעוטי נשים המתעקשות לעבוד מחוץ ליישוב ואכן עובדות.{{הערה|שם=אזרח}}
| |||