סויה – הבדלי גרסאות

סויה מכילה כמות יחסית גבוהה של [[פיטואסטרוגן|פיטואסטרוגנים]], שהם מולקולות דומות במבנה להורמון [[אסטרוגן]], ועשויה להיות להן השפעה חלשה אסטרוגנית או אנטי-אסטרוגנית. הדבר העלה חשש מפני שיבוש של מערכת הרבייה האנושית, כגון התפתחות נשית מוקדמות והפרעה ביצירת הזרע. במחקרים אפידמיולוגיים וקליניים לא נמצאה השפעה שלילית על [[מערכת הרבייה]] האנושית.{{הערה|[https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19524224/ Clinical studies show no effects of soy protein or isoflavones on reproductive hormones in men: results of a meta-analysis]}}{{הערה|[http://press.endocrine.org/doi/full/10.1210/jcem.83.7.4752 Potential Health Benefits of Dietary Phytoestrogens: A Review of the Clinical, Epidemiological, and Mechanistic Evidence]}} כמו כן אוכלוסיות גדולות במזרח אסיה צורכות סויה כמזון בסיסי, ולא נצפו אצלן כמויות חריגות של וסת מוקדמת, [[גינקומסטיה]] (צמיחת שדיים אצל גברים).