קריית האמנים צפת – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ טרול |
|||
שורה 13:
הוקם 'מועדון מלוא' אשר שימש מקום התכנסות לאמנים התושבים, לאמנים אורחים מהמרכז ולכל מי שביקש אווירה בוהמית ובילוי לתוך הלילה. המועדון הופעל על ידי ועד נשים, שהרוב בו היו נשות האמנים, והמיעוט - אמניות בזכות עצמן.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://themarketleaders.co.il/art-lifestyle/sionah-tagger/|כותרת=ציונה תג'ר|אתר=themarketleaders.co.il|שפה=עברית|תאריך_וידוא=2017-08-23}}}} תפקידן היה לארגן תוכנית לערבי שישי ושבת, לערבי חגים ומסיבה מיוחדת התקיימה מדי שנה לרגל "סיום העונה" שהתקיימה בסוף סוכות, טרם שובם של חלק מהאמנים לתל אביב. הפעילות החברתית עזרה להשכיח את המצב הכלכלי הלא מזהיר - שנות ה[[צנע]]. האמנים חובבי החיים הטובים נהגו לשלם עבור ארוחותיהם במסעדות ובתי המלון ביצירות אומנות. כך נאספו בידי המלונאים והמסעדנים של צפת אוספי אמנות נאים.
==
{{ערך מורחב|אסכולת פריז}}
תערוכת '''אסכולת פריז בקריית האמנים צפת שנות ה־50 וה־60 של המאה העשרים''' הוצגה ב-2014 ב[[מוזיאון הכט]] בחיפה באצירתו של סורין הלר. התערוכה בחנה את זיקתה המתפרסת על פני יותר משלושה עשורים, החל משנות ה־20 ועד שנות ה־50 של המאה הקודמת, של אסכולת פריז ליצירה שהתהוותה בקריית האמנים בצפת מתוך רצון להאיר עשייה אמנותית עשירה ומגוונת, אשר זכתה בשעתה להכרה בשדה האמנות הישראלית ובקרב הקהל הרחב. התערוכה הציגה מגוון עבודות של יוצרים מרכזיים שפעלו במקום זה בשנות ה־50 וה־60 וסיפרה פרק ייחודי בתולדות האמנות בארץ. צפת שימשה מקור השראה והייתה תחנה שבה יצרו מספר לא מבוטל של אמנים ארצישראלים וישראלים.<ref>סורין הלר, [http://images.museumsinisrael.gov.il/40/30/403094_1314889_catalogueHaifa.pdf אסכולת פריז בקריית האמנים צפת שנות ה־50 וה־60 של המאה העשרים], ע"מ 31</ref>
* '''תור הזהב בציורי צפת'''. הוצגה ב[[משכן לאמנות עין חרוד]] ב-1987 באצירתו של [[גדעון עפרת]]
| |||