גרוב G-120 – הבדלי גרסאות

בסוף [[שנות ה-80 של המאה ה-20]] פיתחה חברת גרוב את דגם G-120, שהיה מבוסס על מטוס האימון מתוצרתה, [[גרוב G-115|G-115]]. המטוס החדש היה הצעתה של חברת גרוב עבור מכרז של [[חיל האוויר של ארצות הברית]] למטוס אימון ראשוני. המטוס החדש טס לראשונה ביוני [[1992]], וכלל שינויים רבים מדגם 115, ובהם [[כן נסע]] מתכנס, [[מנוע בוכנה]] עם [[מערכת הזרקת דלק]] בעל ששה [[צילינדר (הנדסת מכונות)|צילינדר]]ים מתוצרת [[לייקומינג אנג'ינס|לייקומינג]], מדגם AEIO-540, בעל [[הספק]] של כ-260 [[כוח סוס]], ו[[מדחף]] בעל ארבעה להבים. שלדת המטוס עשויה מ[[חומר מרוכב]], שאינו פגיע לנזקי [[קורוזיה|שיתוך]], המאפשר למטוס לעמוד בעומסים של +6 עד -4 [[תאוצת הכובד|ג'י]]. אורך חיי גוף המטוס על פי נתוני היצרן הוא 15,000 שעות. שני המושבים ב[[תא הטייס]] ממוקמים זה לצד זה, ויש בו מקום לטייסים בציוד מלא.

חברת גרוב לא זכתה במכרז זה ופיתוחו של דגם 120 הואט ונמשך תחת הסימול 120A עד שנת [[2000]]. בנובמבר [[2001]] ניתן למטוס רישוי תעופתי על ידי הגופים הרלוונטיים ב[[גרמניה]], ובתחילת [[2002]] התקבל האישור של ה[[FAA]], רשות התעופה הפדרלית של ארצות הברית.

* '''הנעה''': מנוע [[לייקומינג]] AEIO-540-D4D5, בעל [[הספק|הספק]] של 194 קילו-וואט (260 כוח סוס)