זרוע היבשה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מקובי ליעקב (על שם הערך)
clean up באמצעות AWB
שורה 23:
'''זרוע היַבשה (ז"י)''' היא זרוע רב-חילית המאגדת את חילות היבשה הלוחמים של [[צבא הגנה לישראל]], ואחראית ל[[בניין הכוח]] היבשתי של צה"ל.
 
ב-1983 הוקמה לראשונה '''מִפקדת חֵילות השדה''' (מפח"ש). ב-1999, במסגרת התוכנית "צה"ל 2000" הוקמה על-בסיס המפח"ש '''מפקדת הזרוע לבניין הכוח ביבשה''', וזו שינתה בהמשך את שמה ל'''מפקדת זרוע היבשה''' וב-[[2007]] ל'''זרוע היבשה'''.
 
מפקד הזרוע, המכונה מָזִ"י, הוא חבר [[המטה הכללי של צה"ל]]. החל מיולי 2016 משמש בתפקיד ה[[אלוף]] [[יעקב ברק|יעקב ברק]].
 
מטה זרוע היבשה ממוקם ב[[מחנה בר-לב]] הסמוך ל[[קריית מלאכי]], מערבית ל[[צומת מלאכי]] (קסטינה). בפועל מחזיקים מפקד הזרוע (מז"י), ראש המטה (רמ"ט), ראשי החטיבות (רח"טים) וקציני החיל הראשיים בלשכות כפולות, ורובם יושבים ב[[מחנה רבין]] (הקריה ב[[תל אביב]]) בין היתר מתוכנן לרכז את אגפי מז"י לבניין חדש שיבנה במחנה רבין.
שורה 67:
===מפקדת חילות השדה===
 
ב-1969 ו-1972 הובאו הצעות לביטול החילות והקמת מפקדת כוחות שדה, אך אלו נדחו. ב-1975 הרמטכ"ל [[מוטה גור]] מינה את [[שמואל גונן]] לבחון את ארגון כוחות היבשה, והתוכנית שהוגשה (תוכנית המפח"ש) ואומצה על ידי הרמטכ"ל, המליצה על השארת המבנה הקיים והתבססות על החילות כמבנה עיקרי הכפוף לרמטכ"ל. ב-1977 נערכו דיונים בוועדת החוץ והביטחון בראשות [[משה ארנס]], שציין בדיעבד את הצלחת ה[[סאגר]] ב[[מלחמת יום הכיפורים]] כעדות לצורך במסגרת-על לכוחות היבשה. בעקבותם, שר הביטחון [[עזר ויצמן]], שתמך בהקמת המפכ"ש, מינה באוגוסט [[1977]] את [[ישראל טל]] לחקור את תפקוד וארגון כוחות היבשה בצה"ל.{{הערה|{{דבר||אלוף טל יבחון רה־ארגון כוחות היבשה והמטכ"ל|1977/08/09|00111}}}} טל הגיש את מסקנותיו בחודש דצמבר בדו"ח בו המליץ לבצע רה-ארגון עמוק בצה"ל ובמסגרת זאת להקים את המפכ"ש-'''מפקדת כוחות השדה''', כגוף מפעיל מרכזי לכוחות היבשה.
 
הרמטכ"ל גור התנגד למסקנותיו של טל אך העבירן לבחינה ולבסוף הן נדחו באוגוסט 1978 על ידי ויצמן והרמטכ"ל רפול שהחליף את גור, בנימוק של צורך להימנע משינויים ארגוניים רחבים בעת תהליך השלום הרגיש עם מצרים{{הערה|שחר הלווינג ולי-טל תייר, [http://mazi.idf.il/5078-6076-he/IGF.aspx קיצור תולדות הזרוע], בטאון [[ביבשה]], גיליון 5, [[אפריל]] [[2008]], באתר זרוע היבשה}}. בדצמבר 1978, הובאה גם הצעתו של [[יקותיאל אדם]]{{הערה|{{מעריב||עם דחיית תכנית טל דנים בתכנית אדם|1978/12/15|01803}}}} אך זו לא התקבלה.
ב-29 בנובמבר 1979 החליט המטכ"ל, בעקבות לחץ של [[עזר ויצמן]], להקים את המפכ"ש ולהחזיר את טל לשירות כדי להקים את המפכ"ש ולעמוד בראשו.{{הערה|{{דבר|אמיר אורן|על טל ועל מחר|1979/11/30|01301}}}} בדצמבר מונה צוות הקמה שהכין עבודת מטה על המשאבים הנדרשים למהלך זה ועל העבודות הקודמות בנושא ודו"ח מסכם הוגש בפברואר 1980 (דו"ח בר-דוד). החלטה על הדו"ח, שהציג חמש חלופות (כולל זו של טל), לא התקבלה ועקב כך פרש תא"ל בר-דוד מצה"ל.
 
בפברואר 1983 מונה משה ארנס לתפקיד שר הביטחון וזה מינה את משה לוי לרמטכ"ל, תוך התניית מינויו בתמיכה במהלך הקמת המפכ"ש. לוי הסכים אך דרש לשנות את השם למפח"ש (יש לציין כי באותה תקופה מעמדם של החילות היה משמעותי והמהלך להקמת מפקדה איים לפגוע בסמכויותיהם). אולם כשלבסוף הוקם הגוף ב-1983, לא היה זה על פי מתווהו של טל ועיקר הדגש היה ריכוז הסמכויות בנושא בניית הכוח אך לא הפעלת כוח, כזרוע מקבילה לזרוע האוויר והים.{{הערה|{{דבר|טלי זלינגר|מפח"ש להילוך גבוה|1983/08/08|00200}}}} בסוף יוני 1983 קבע הרמטכ"ל לוי את העקרונות בבסיס המפח"ש והאלוף [[דן שומרון]], מפקד המפח"ש הראשון ולימים ה[[רמטכ"ל]], מינה צוות הקמה שפעל עד לכניסתו בפועל לתפקיד ב-25 באוקטובר. תפקידה של המפקדה היה גיבוש תורת-הלחימה והארגון של חילות-השדה ופעולתם בקרב-המשולב ביבשה. בנובמבר נקבע כי החל מ-18 בדצמבר, שלישות ארבעת החילות (הכפופים למפח"ש) תתמקם ב[[מחנה בר-לב]] (שלפני כן שימש את מפקדת [[גייסות השריון]]).
שורה 167:
{{זרוע היבשה}}
 
[[קטגוריה: זרוע היבשה|*]]
[[קטגוריה:צה"ל: זרועות ופיקודים|יבשה]]