משנתו של גרשם שלום – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: אידיאל, לעיתים |
מ תקלדה |
||
שורה 84:
שלום סירב לתרגם את הזוהר לעברית, והדבר עורר מחלוקת ואף גרם לקרע בינו לבין תלמידו, פרופ' [[ישעיה תשבי]], אשר הוציא לאור שני כרכים על הזוהר, '''משנת הזוהר'''{{הערה|1=ישעיה תשבי, '''משנת הזוהר''', 2 כרכים (כרך א' עם [[פישל לחובר]]), ירושלים: מוסד ביאליק, תש"ט - תשכ"א (כרך א': מהדורה שנייה, תשי"ז-1957; מהדורה שלישית מורחבת ומתוקנת, תשל"א-1971; הדפסות נוספות: תשמ"ב-1982, תש"ן-1990, תשנ"ו-1996; כרך ב': תשל"א-1971, תשמ"ב-1982, תשנ"ב-1992, תשנ"ח-1997, תשס"ד-2003; להלן: "תשבי, משנת הזוהר"). הספר תורגם בשנים האחרונות גם לאנגלית: '''The wisdom of the Zohar''', an anthology of texts (English translation by David Goldstein), 3 volume, Oxford: Published for the Littman Library by Oxford University Press, 1989. תשבי התכוון להוציא לאור כרך שלישי של הספר, עבד על כך שנים רבות, ואף פרסם את ראשי פרקים של כרך זה, אך לא זכה להוציא לפועל תוכניתו זו.}}, הכוללים: מבוא כללי ומפורט לספר הזוהר ותרגום המאמרים החשובים ביותר שבספר הזוהר לעברית, מסודרים לפי נושאים ולצידם הערות חשובות, וכן מבוא לכל נושא. פרופ' [[יוסף דן]], אף הוא תלמידו של שלום, מציין כי הסיבה להתנגדותו של שלום נבעה מכך ש"שולם היה אליטיסט מובהק והוא שנא את הרעיון של הפופולריזציה של הטקסטים... הוא חשב שלפחות קהל של דוברי עברית יכול להתמודד עם הזוהר כשלעצמו".{{הערה|{{הארץ|יאיר שלג, איור: תמיר שפר|לא רק לגאי ריצ'י נמאס: פרופ' יוסף דן רוצה לשחרר את הקבלה ממדונה|1.1355969|22 באוקטובר 2008}}}} מצד שני, מספר פרופ' ליבס, גם הוא מתלמידיו של שלום, כי שלום העניק לו את הכרך הראשון של '''משנת הזוהר''' כמתנת בר מצווה (ליבס מציין כי שלום היה חבר קרוב של אביו), כדי לקרבו, כבר בהיותו נער, לעולם הזוהר{{הערה|1=ליבס, הזוהר של שלום, עמ' ז', ה"ש 12.}}, ומכאן שראה בספר מקור חשוב להבנת ספר הזוהר. ייתכן אפוא שתגובתו הראשונית החריפה של שלום לתרגומו של תשבי, נבעה גם היא מקנאת סופרים, אותה קנאה שייחס פרופ' ליבס לשלום, כאשר דן בתגובתו החריפה לספרו של הרב [[ראובן מרגליות]] וניסה לברר את פשרה.{{הערה|1=ליבס, הזוהר של שלום, עמ' ט'-י'.}} בניגוד לשלום, סבר הרב מרגליות כי הזוהר הוא מדרש קדום, ולדעת ליבס, אין די היה בדעות המנוגדות של השניים בשאלת מחבר הספר, כדי לפגוע בחשיבות המהדורה שהוציא מרגליות לספר הזוהר, ואשר לה הוסיף אף הוא מקבילות רבות מספרות חז"ל וספרות ההלכה, וכינן '''ניצוצי זהר'''.{{הערה|1='''ספר הזהר''', על חמשה חומשי תורה מהתנא האלהי רבי שמעון בן יוחאי. עם ספרא דצניעותא, אידרא רבא וזוטא רעיא מהימנא מדרש הנעלם ... הגהות מרן מהרח"ו דרך אמת ונצוצי אורות מהגרחי"ד אזולאי ונלוו להם הגהות ניצוצי זהר. תוכנן מסורת הזהר ... השוואות עם מאמרי חכמינו ... ציונים לספרי רבותנו הראשונים ... תמצית דברי גדולי האחרונים בבירור שיטת הזהר ... ראובן במוה"ר משה מרגליות; שלושה כרכים, ירושלים: [[מוסד הרב קוק]], ת"ש-תש"ו-1946-1940; ליבס סבור כי הערות שלום ומרגליות - הרחוקים זה מזה בעולמם ובאמונתם - משלימות ולא חופפות. ראו אצל ליבס, הזוהר של שלום, עמ' י'.}}
שלום עצמו תרגם מספר פרקים מספר הזוהר הן לגרמנית{{הערה|1='''Vulliauds Uebersetzung des Sifra Di-Zeniutha aus dem Sohar und andere neuere Literatur zur Geschichte der Kabbala''', Frankfurt a.M.: 1931; '''Die Geheimnisse der Schöpfung, ein Kapitel aus dem Sohar''', Berlin: Schocken Verlag, 1935.}} והן לאנגלית{{הערה|1='''Zohar, the Book of Splendor''', Basic Readings from the Kabbalah, New York: Schocken Books, 1949.}} ולהם הוסיף מבואות והסברים. חלק מממצאיו על ספר הזוהר, כעבור כ- 20 שנות מחקר, סיכם שלום בשפה האנגלית, בספרו הידוע: '''[[Major trends in Jewish mysticism]]''', שגם אותו לא הסכים לתרגם לעברית{{הערה|1=The Zohar I, The book and its author", pp. 156 - 204, and "The Zohar II, The Theosophic doctrine of the Zohar", pp. 205 - 243, in: '''Major trends in Jewish mysticism''', an enlarged version of nine lectures, translated in part by George Lichtheim, New York: Schocken Books, 1941 (second edition 1946; third edition 1954; London: Thames and Hudson, 1955; New York: Schocken Books, paperback edition 1961).}}, ובשני ערכים אנציקלופדים.{{הערה|1= "ספר הזוהר", '''האנציקלופדיה העברית''', ירושלים ותל אביב: החברה להוצאת אנציקלופדיות בע"מ, כרך ט"ז, תשכ"ב-1962, עמ' 632; "The Zohar", '''Kabbalah''', Jerusalem: Keter Pub. House, 1974.}} בנוסף, פרסם בשנת תש"ו מאמר על המדרש הנעלם.{{הערה|1="פרשה חדשה מהמדרש הנעלם", '''ספר היובל לכבוד לוי גינצבורג''', ניו יורק: האקדמיה
למעשה, כמעט בכל מאמריו של שלום מוזכר ספר הזוהר, אך רק במספר פרסומים, כמפורט לעיל, היה ספר הזוהר נושאם העיקרי. לדעת תשבי, הרצאותיו של שלום בחוג "ארנוס"{{הערה|1=ראו למשל מאמרו, "[[שיעור קומה]] - הדמות המיסטית של האלוהות", '''פרקי יסוד בהבנת הקבלה וסמליה''' (תורגם מגרמנית על ידי יוסף בן שלמה), ירושלים: הוצאת מוסד ביאליק, תשל"ו-1976, עמ' 153–186 (בפרט עמ' 179 ואילך) ומאמרים נוספים שהרצה בחוג "ארנוס" (ושחלקם התפרסמו בספר הנ"ל).}} ובמקומות אחרים, החלו שלב חדש בחקר הזוהר אצל שלום, והוא "בירור ענייניה (של קבלת הזוהר) במסגרות היסטוריות רחבות, החל במקורות קדם קבליים עד שלוחותיה המאוחרות של הקבלה".{{הערה|1=תשבי, שלום והזוהר, עמ' 42.}}
שורה 181:
* {{דבר|גרשם שלום|בצל הפחד|1943/11/12|00402}}.
* {{דבר||אבל ברל כצנלסון (מכתב משלום לאלמנתו של ברל כצנלסון, לאה)|1944/08/28|00120}}.
* גרשם שלום, [http://www.massorti.com/IMG/pdf/sefer_hayovel_leGinsburg.pdf פרשה חדשה מן המדרש הנעלם שבזוהר], ספר היובל לכבוד [[לוי גינצבורג]], למלאת לו שבעים שנה (עורכים: [[שאול ליברמן]], שניאור זלמן צייטלין, שלום שפיגל, [[אלכסנדר מרכס]], יו"ר), חלק עברי, נוירק: האקדמיה
* גרשם שלום, התנועה השבתאית בפולין, בתוך בית ישראל בפולין, [[ישראל היילפרין]] (עורך), ירושלים תש"ח. [http://www.daat.ac.il/daat/vl/betisrael/betisrael16.pdf חלק א'], [http://www.daat.ac.il/daat/vl/betisrael/betisrael17.pdf חלק ב']. {{כ}}
* {{מעריב|גרשם שלום|הגלות כיום התרוקנה מניצני הגאולה|1963/04/08|02107}}.
| |||