תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסבת קישור לאתר youtube לתבנית תבנית:יוטיוב (תג) (דיון)
מאין תקציר עריכה
שורה 24:
 
==מקור המילה==
המצה מוזכרת כ-54 פעמים במקרא. חוקרים רבים, [[בלשנות|בלשנים]] ו[[רב]]נים, התלבטו באשר למקורה. אבן -שושן{{הערה|שם=אבן שושן|[[אברהם אבן -שושן]], "מצה", '''המילון החדש''' (כרך רביעי עמ' 1477), קרית ספר, ירושלים}} ובן -יהודה{{הערה|שם=בן יהודה|[[אליעזר בן -יהודה]], "מצה", '''מלון הלשון העברית הישנה והחדשה''' (כרך שביעי עמ' 3237, הערה 2), לעם, תל אביב}} מזכירים כמקור המילה את ה[[שורש (שפות שמיות)|שורש]] מצץ בגלל ה[[דגש חזק|דגש החזק]] ב[[צ]]ד"י, שניהם עם הסתייגות. גם רבי [[משה קורדובירו]] מזכיר את השורש כמקור המילה, ונותן הסבר רעיוני לכך: לפי היהדות, לפני [[יציאת מצרים]] היו בני ישראל משוקעים ב[[מ"ט שערי טומאה]], וה' "מצץ" אותנו משם.
 
אחרים שיערו שמדובר בשורש מצי, שפירושו הוצאת נוזלים מתוך דבר מה{{הערה|[[מהרי"ץ]] (רב תימני בן המאה ה-18): "נהגו כל ישראל לעשות מצת מצווה מסולת נקיה, מנופה בשלש עשרה נפה, כמצתו של שלמה. כי לשון מצה ר"ל המובחר והטוב שבחיטה, מלשון כי מיץ חלב יוציא". בפסוק עליו מדובר נכתב: {{ציטוטון|כִּי מִיץ חָלָב יוֹצִיא חֶמְאָה|{{תנ"ך|משלי|ל|לג}}}}, ובפירוש לכך כתב בעל [[מצודת ציון]] שמיץ הוא מלשון מציצה וסחיטה}}.
שורה 30:
השערה נוספת היא שמקורה בשורש נצי, לצד נפילת הנו"ן (זכר לכך נותר ב[[דגש חזק]] באות [[צ]]ד"י: מצּה), הקשור בתעופה ובעשיית דבר מה במהירות, כפי שכתוב על המצות: {{הדגשה|ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים עגת מצות כי לא חמץ ולא יכלו להתמהמה וגם צדה לא עשו להם|{{תנ"ך|שמות|יב|לט|קצר=כן}}}}.
 
כפירוש למילה מצה מזכירים אבן -שושן{{הערה|שם=אבן שושן}} ובן -יהודה{{הערה|שם=בן יהודה}} גם את הפירוש "חומר בלתי מעובד", המצוי בצירוף "עור המצה" במסכת כלים{{הערה|{{משנה|כלים|יז|טו}}}} וב[[רמב"ם]] הלכות כלים{{הערה|{{רמב"ם|טהרה|כלים|ב|א}}}}: {{הדגשה|העושה כלי מן '''העור המצה''' שלא נתעבד כלל}}.יש הטוענים שמקור המילה ב-μαδζα היווני שפירושו לחם שעורה, שייתכן שאפשר לקשר למצה, שהיא סוג של לחם, והתגלגל ל-massa ב[[לטינית]]. מקור זה נראה הכי סביר לדעת אילון גלעד{{הערה|{{הארץ|אילון גלעד|האם המצה בכלל הגיעה מהיוונים|1.2299009}}}}.<!--http://www.maharitz.co.il/?CategoryID=277&ArticleID=1653-->
 
==מצות בסיפורי המקרא==
שורה 53:
==חג המצות==
===מצוות אכילת מצה בפסח===
התורה התייחסה בפסוקים רבים למצווה לאכול מצה בפסח. ברוב המקרים מדובר על אכילת מצה "שבעת ימים", בהנגדה לאיסור אכילת [[חמץ]] באותם ימים. רוב ה[[פוסק]]ים וה[[פרשני המקרא|פרשנים]] הבינו, וכן משמע מפשטות דברי [[חז"ל]], שאין זו מצווה ממש לאכול מצה, אלא פועל יוצא של אי-אכילת החמץ. זאת, בדומה לפסוקים המדברים על [[שבת]], במתכונת {{ציטוטון|ששת ימים תעבוד... וביום השביעי שבת}}, שעבודת ששת הימים היא רשות ואינה מצווה דווקא.
 
אמנם, היו מעט מהפרשנים (כגון [[אברהם בן עזרא|ראב"ע]]) ומהפוסקים (כגון [[הגר"א]]) שהבינו שאכן יש מצווה באכילת מצות כל שבעת הימים, אך דעתם נותרה במיעוט ולא נתקבלה.
שורה 205:
* {{דעת|[[יצחק אלפסי (חוקר חסידות)|יצחק אלפסי]]|daat/kitveyet/mahanaim/pesah/matsot.htm|מצות מכונה ומצות של יד}}, מתוך: '''מחניים''' פ'
* {{HebrewBooks|הרב חיים דוד באקאן|מצות מכונה|28727|(בעניין המחלוקת על כשרותן), בתוך: דוד חיים זילברשלג (עורך), '''כרם החסידות''' ב', ניסן תשמ"ה|עמוד=103}}
* {{יוטיוב|O1ro53iSsmE|שם=סרטון המדגיםהדגמת את שלבי אפיית המצות}}
*{{כיכר השבת|שלב אחרי שלב: כך אופים מצות עבודת יד|פסח-2|(תמונות)}}{{קישור שבור|6 באפריל 2017}}
* [http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/digitallibrary/gallery/yearly_cycle/pesach/Kosher_Passover/Pages/2.aspx כרוזים אודות אכילת מצה בפסח] מתוך [http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/digitallibrary/gallery/yearly_cycle/pesach/Kosher_Passover/Pages/passover.aspx תערוכה וירטואלית של כרוזים היסטוריים לפסח] מאוספי [[הספרייה הלאומית]]