היינריך אוטו וילנד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 14:
'''היינריך אוטו וילנד''' (ב[[גרמנית]]: '''Heinrich Otto Wieland''';{{כ}} [[4 ביוני]] [[1877]] - [[5 באוגוסט]] [[1957]]) היה [[כימיה|כימאי]] [[גרמניה|גרמני]], חתן [[פרס נובל לכימיה]] לשנת [[1927]], "על מחקריו בתחום [[חומצת מרה|חומצת המרה]] וחומרים קרובים".
==ביוגרפיה==
וילנד נולד ב[[פפורצהיים]], [[באדן (מדינה)|באדן]], שבגרמניה, במשפחת אנשי עסקים [[ליברליזם|ליברלים]]. אביו היה כימאי שעבר בתחום הרוקחות ורכש אחרי [[מלחמת צרפת-פרוסיה]] בשנים 1871-1870 מפעל לטיהור [[מתכות יקרות]]. הוא למד באוניברסיטאות [[אוניברסיטת מינכן|מינכן]], [[אוניברסיטת ברלין|ברלין]] ו[[אוניברסיטת שטוטגרט|שטוטגרט]], וב-[[1901]] קיבל תואר [[דוקטורט|דוקטור]] מ[[אוניברסיטת מינכן]], תחת הדרכתו של [[יוהאן טילה]].
בשנת [[1905]] עבר בחינת "הביליטציה" עם תזה על [[תחמוצות חנקן]]. בהמשך במקביל לעבודתו כמרצה במינכן, עבד וילנד למשך שנים רבות כיועץ ומתן [[חוות דעת מומחה]].היה לו קשר ארוך שנים שם המפעל הכימי-הפרמצבטי "[[בהרינגר אינגלהיים]]" שב[[אינגלהיים אם ריין]].
ב-[[1917]] ירש את [[אדולף פון באייר]] כ[[פרופסור]] לכימיה באוניברסיטת מינכן.