ויקיפדיה

שמואל נח אייזנשטדט – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
←‏חייו ופועלו: ערן גולדנברג, תרומת ספרייתו של חתן פרס ישראל, פרופ' שמואל נח אייזנשטדט ז"ל, ב"מידע במידה" - בלוג ספריית יונס וסוראיה נזריאן
מ ויקיזציה
שורה 24:
בישראל היה [[מכון ון ליר]] בירושלים ביתו האקדמי, ובמשך ארבעה עשורים היה בכיר עמיתי המחקר במכון. במהלך השנים קיים במכון עשרות קבוצות מחקר ו[[סמינר (שיעור)|סמינר]]ים שהיוו חממה לחוקרים צעירים בראשית דרכם, כמו גם מקום מפגש לחוקרים בכירים, ובמקביל הניבו יבול מחקרי ופרסומי גדול. בין השאר עמד בראש קבוצת מחקר במכון העוסקת בתהליכי עיצוב של זהויות קולקטיביות בעידן העכשווי.
 
אייזנשטדט נפטר ב-2 בספטמבר 2010, בגיל 87. הותיר אחריו אישה, שני ילדים ונכדים. אלמנתו, שולמית לבית ירושבסקי, נפטרה ביולי [[2014]].{{הערה|שם=hebrewRTL-ref1|[http://www.avelim.co.il/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%AA-%D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%93%D7%98-%D7%96%D7%9C שולמית אייזנשטדט], באתר "אבלים"}} בתו, פרופ' עירית מאיר,{{הערה|ערן גולדנברג, [http://lib.haifa.ac.il/libinfo/liblog/index.php/item/571-eisenstadt תרומת ספרייתו של חתן פרס ישראל, פרופ' שמואל נח אייזנשטדט ז"ל], ב"[http://liblog.haifa.ac.il מידע במידה]" - בלוג [[ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה|ספריית יונס וסוראיה נזריאן]], 9 באוגוסט 2016}}, הייתה, עד פטירתה בפברואר [[2018]], חברת סגל החוג ללשון עברית ב[[אוניברסיטת חיפה]].
 
==מחקריו==
עניינו המחקרי של אייזנשטדט החל להתגבש בתחילה בתקופת לימודיו באוניברסיטה העברית ב[[שנות ה-40 של המאה ה-20|שנות ה-40]] המוקדמות ולאחר מכן בבתר-דוקטורט שלו ב[[בית הספר לכלכלה של לונדון]]. במרוצת השנים הושפע גם מהאירועים ההיסטוריים שהיה עֵד להם – ייסוד [[מדינת ישראל]] והתגבשותה בשנותיה הראשונות; והגלים הראשונים של [[דמוקרטיה|דמוקרטיזציה]] שבאו לאחר [[מלחמת העולם השנייה]], והתהפוכות והמשברים שעברו על העולם דאז ומאז.
 
עניינו המרכזי היה בניתוחי דפוסי היצירה האנושית ומגבלותיה, במיוחד ביחס לתנאים החברתיים שלה, ותוך הדגשה על תהליכי מיקרו ומקרו בחברה בהקשר זה – סוגיה שלאחרונה עלתה מחדשהעולה בשיח התאורטי במדעי החברה, ועוסקת ביחס בין סוכנים אנושיים לבין [[מבנה חברתי|מבנים חברתיים]] (שאלת ה-Agency).
 
מוקדי התעניינותו של אייזנשטדט הושפעו במידה רבה מלימודיו אצל מרטין בובר, שעניינו הסוציולוגי העיקרי (כפי שהוצג באסופת ה[[מסה (חיבור עיוני)|מסות]] פרי עטו, שאותה הוציא אייזנשטדט לאור), היה הניסיון לזהות את המצבים שבהם קיימים הסיכויים הגדולים ביותר ליצירה אנושית בשטחי החברה השונים.{{הערה|Eisenstadt, S.N. 1992, ''Martin Buber on Intersubjectivity and Cultural Creativity''. (Chicago: The University of Chicago Press) The Heritage of Sociology series.}}
שורה 73:
מחקר ציוויליזציות הציר פותח מ[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] בשורה של כנסים שיזם אייזנשטדט בשיתוף עם חוקרים אחרים, שבתחילה הניבו כמה מאמרים מקדימים בנושא,{{הערה|Eisenstadt, S.N. 1982 “The Axial Age: The Emergence of Transcendental Visions and the Rise of Clerics,” ''European Journal of Sociology'' 23: 294-314.}} ולאחר מכן פורסמו במלואם.{{הערה|Eisenstadt, S.N. (ed.) 1986, ''The Origins and Diversity of Axial Age Civilizations''. Albany: State University of New York Press.
* Idem, (ed.) 1987, Kulturen der Achsenzeit – Teil 1. Griechenland, Israel, Mesopotamien, Teil l. Frankfurt: Suhrkamp Verlag.
* Idem, 1987, Kulturen der Achsenzeit Teil 2. China, Indian. Frankfurt: Suhrkamp Verlag.
* Idem, 1992, Kulturen der Achsenzeit Teil 3. – Buddhismus, Islam, Altagypten, Westliche Kultur. Frankfurt: Suhrkamp Verlag..}}
סימפוזיונים מאוחרים יותר כונסו ב[[אנתולוגיה]].{{הערה|S.N. Eisenstadt, Johann P. Arnason and Bjorn Wittrock (eds.): ''Axial Civilizations and World History'', Koninklijke Brill NV, Leiden, 2005.}}
שורה 85:
 
===מחקר השוואתי של מהפכות===
כחלק מהמחקר ההשוואתי של ציוויליזציות ושל המודרניות, הקדיש איזנשטדט תשומת לב מיוחדת למחקר השוואתי של [[מהפכה|מהפכות]] בהיסטוריה.{{הערה|Eisenstadt, S.N. 1977. "Sociological Theory and an Analysis of the Dynamics of Civilizations and of Revolutions,” Daedalus 106: 59-78.
* Eisenstadt, S.N. idem 1978. Revolution and the Transformation of Societies: A Comparative Study of Civilizations, Published by Free Press. (ותורגם בהמשך לעברית, גרמנית, רוסית ופורטוגזית.)
* Eisenstadt, S.N. idem 1992. “Frameworks of the Great Revolutions: Culture, Social Structure, History and Human Agency,” International Social Science Journal 133: 386-401.
* Eisenstadt, S.N. idem 2006. "The Great Revolutions and the civilizations of Modernity". Brill: Leiden. (also German and Spanish translations, Italian and Chinese forthcomin).}}
נקודת המוצא שלו היא שמהפכות הגדולות ([[המהפכה האנגלית|האנגלית]], [[המהפכה האמריקאית|האמריקאית]], [[המהפכה הצרפתית|הצרפתית]], [[המהפכה הרוסית 1917|הרוסית]], [[מהפכת שינהאי|הסינית]] ועד [[המהפכה האיראנית]]), הביאו למפנה בדינמיקה של ציוויליזציות. הן הביאו לא רק חילופי [[משטר]]ים מהעבר ולהתפתחות של דפוסים [[קוסמולוגיה|קוסמולוגיים]] על ידי כתות הטרודוקסיות שונות, אלא גם היוו נקודות תפנית בגיבושן של ציוויליזציות ובדינמיקה שלהן. מהפכות אלה מהוות גם נקודת מפנה לגיבוש דפוסי מודרניות שונים. במהפכות אלה משתלבות הסיבות הרגילות לחילופי משטרים, כמו מאבקים בין [[אליטה|אליטות]], משאבים כלכליים ועלייתם של כוחות חברתיים חדשים, יחד עם עימותים בין [[הגמוניה|הגמוניות]] תרבותיות של "המשטר הישן" ובין קבוצות הטרודוקסיות שונות. אפיון זה של המהפכות הוא בעל חשיבות מרכזית לניתוח בעיות מרכזיות ומורכבות של תאוריה סוציולוגית, במיוחד הקשר בין פוֹעלוּת (agency) לבין מערכות חברתיות ותרבותיות. (המונח "פוֹעלוּת" מתייחס ליכולת של [[סובייקט]]/אינדיבידואל לפעול בעולם באופן עצמאי, לבחור ולקבל החלטות באופן אוטונומי, אם כי מוגבל, בהינתן המסגרת והמציאות החברתית-תרבותית שבתוכה נתון כל סובייקט).
שורה 107:
במחקריו אייזנשטדט מדגיש שמגמות אלה, בצרוף עם הסימנים המבניים של מודרנה – רמת הדיפרנציאציה החברתית הגבוהה והתפתחות דפוסים מוסדיים אוטונומיים כמו המדינה המודרנית, [[כלכלת שוק]] (בעיקר, אך לא רק, קפיטליסטית) – כאשר הן משולבות בניסיונות של גיבוש מערכות שונות של מודרניות מהווים את לבה של המודרנה כציוויליזציה ספציפית. אך גם אם דפוסים אלה עולים בארצות שונות או בתוך סקטורים חברתיים שונים מתוך בעיות דומות הרי הם מתגבשים ומתפתחים בחברות מודרניות שונות בצורות שונות.
 
בניגוד לעמדה המרומזת של המחקרים "הקלאסיים" של המודרניזציה שמאחוריהם עומד הרעיון של הקדמה הבלתי נמנעת לעבר המודרניות, הרעיון של ריבוי מודרניות שם דגש על השונות הסמלית והמוסדית הרבה, ועל ההבדל בין חברות מודרניות שונות ועל הניתוח השיטתי של הדרכים בהן החוויות ההיסטוריות של חברות וציוויליזציות שונות משפיעות על גיבוש דפוסי מודרניות שונים. מודרניות שונות כאלו כרוכות ב"פתרונות" [[אידאולוגיה|אידאולוגים]], תרבותיים ומוסדיים ייחודיים, והן נתנו תשובות שונות לבעיות אותן חלקו חברות מודרניות, כגון בעיות שעלו מה[[עיור]], מה[[תיעוש]] ומהתרחבות הקהילות. הצורות המודרניות השונות הללו התגבשו מתוך בחירות סלקטיביות של הנחות היסוד הסמליות העיקריות והצורות המוסדיות של הציוויליזציות המערביות המקוריות, כמו גם של המערכות המסורתיות וההיסטוריות של הציוויליזציות האחרות, כאשר השילוב בין שניהם מביא לשינוי צורתן ודרך פעולתם של מוסדות ומערכות חברתיים אשר יובאו ממרכזי המודרניות הראשונים.
 
בעניין זה יצא אייזנשטדט נגד העמדה הרווחת שמזהה את המודרניות עם קידמה. הוא הפנה זרקור חזק לפוטנציאל ההרסני הקיים בלבה של המודרניות, המתבטא, בין היתר, ב[[מלחמה|מלחמות]] וב[[רצח עם]]. לדעתו שורשיהן של נטיות אלו הם בהיבטים ההרסניים של הפעילות הכריזמטית המוצאת את ביטויה כבר בציוויליזציות הציר, למשל במלחמת הדת, והוא הדגיש בעקבות כך את הניגוד בין היסודות הבונים לאלו ההרסניים של ציוויליזציות הציר ושל המודרנה על גוניה השונים והרבים.{{הערה|1=Eisenstadt S.N, (1996) “Barbarism and Modernity” Society 33(4): 31-38.
* Eisenstadt, S.N. 2003 "Afterword to Norman Cohen's In the Wake of the Millennium and the Religious Roots of the Dark Side of Modernity", in The wake of Millennium by Norman Cohen. Jerusalem: Mossad Bialik.
* Eisenstadt, S.N. 2008 "The Problematique of Modernity - Fragmentation, Fundamentalism and Pluralism" in Holberg - Ludvig Holberg Memorial Fund. Fagbokforlaget Vigmostad & Bjørke AS: Bergen. pp. 13-25.}}
שורה 124:
* איזנשטדט, ש. נ. 2005 הפרדוקסים של הדמוקרטיה: שבריריות, המשכיות ושינוי, ירושלים, המכון הישראלי לדמוקרטיה.}}
* Italian: *Paradossi Della Democrazia – Versus Democrazie Illiberali? Bologna: Societa Edibuce il Mulino.
*Arabic: 2002. Paradoxes of Democracy: Fragility, Continuity, and Change. Cairo, Egypt,
* German: 2005. Paradoxien der Demokratrie: Die politische Theorie auf der Suche nach dem Politischen, Humanities Online, Frankfurt am Main
* Portuguese: 1998. Os Regimes Democraticos: Fragilidade, Continuidade e ransformabilidade. Oeiras: Celta Editore, }}
הספר תורגם למספר שפות ובהן גם ל[[ערבית]] בהוצאת [[אל-אהראם]] ב[[קהיר]] בשנת 2002.
שורה 138:
במחקריו האחרונים פיתח אייזנשטדט במספר כיוונים בעיות שונות אשר עלו מתוך מחקר הציוויליזציות ומחקרי ריבוי המודרניות.{{ש}}
בהקשר זה המשיך בחקר דפוסים מודרניים שונים מתוך הדגשה חזקה על ייחודם בארצות שונות, והדרכים בהן הם מושפעים, בין השאר על ידי המסורות הפוליטיות והתרבותיות של ארצותיהם. לדעת אייזנשטדט, אחת הדוגמאות המעניינות ביותר היא [[הודו]]. הודו היא המדינה הדמוקרטית הגדולה ביותר בעולם אשר הקסטות הבלתי-הדמוקרטיות שבה משחקות עדיין באופן פרדוקסאלי תפקיד רציני בצורה מעניינת במערכות דמוקרטיות.{{הערה|1=Eisenstadt, S.N. (With H. Hartman) 1992 “Cultural Traditions. Conceptions of Sovereignty and State Formations in India and Europe – A Comparative View,” in Ritual, State and History in South Asia. Essays in Honour of J.C. Heesterman, ed, A.W. Van den Hoek, D.H.A. Kolff and M.S. Oort. Leiden: E.J. Brill, pp. 493-506.
* Eisenstadt, S.N. 1970. “Prologue: Some Remarks on Patterns of Change in Traditional and Modern India,” in Change and Continuity in India’s Villages, ed. K. Ishwaran. N.Y: Columbia University Press, pp. 21-35.
* Eisenstadt, S.N. 2003 "The Puzzle of Indian Democracy" in Eisenstadt, S.N. Comparative Civilizations and Multiple Modernities (Part II). Leiden: Brill. pp. 781-830.}}
 
פותחו בירושלים על ידי [[לואיס רוניגר]] (תלמידו וחברו של אייזנשטדט) אף תוכניות מחקר על ארצות [[אמריקה הלטינית]].{{הערה|1=Roniger, L.:
* Multiple Modernities Comparative Perspectives on the Americas, Coedited with Carlos Waisman, Sussex Academic Press, 2002
* The Collective and the Public in Latin America. Cultural Identities and Political Order. Coedited with Tamar Herzog. Brighton: Sussex Academic Press, 2000.
* Constructing Collective Identities and Shaping Public Spheres: Latin American Paths. Coedited with Mario Sznajder. Brighton: Sussex Academic Press, 1998.}}
 
תוך כדי העבודות השונות על המודרניות עיבד אייזנשטדט מחדש את מחקר הציוויליזציה היהודית תוך שהוא מנתח אותה כאחת מציוויליזציות הציר, ומקשר אותה לחקר החברה הישראלית, בהדגישו שיש לראות בחברה זו אחד מהביטויים של ציוויליזציה זו ושאין להבינה בלי לקחת בחשבון את הקשר הזה.{{הערה|1=Eisenstadt, S.N. (With H. Hartman) 1992 “Cultural Traditions. Conceptions of Sovereignty and State Formations in India and Europe – A Comparative View,” in Ritual, State and History in South Asia. Essays in Honour of J.C. Heesterman, ed, A.W. Van den Hoek, D.H.A. Kolff and M.S. Oort. Leiden: E.J. Brill, pp. 493-506.
* Eisenstadt, S.N. idem 1970. “Prologue: Some Remarks on Patterns of Change in Traditional and Modern India,” in Change and Continuity in India’s Villages, ed. K. Ishwaran. N.Y: Columbia University Press, pp. 21-35.
* Eisenstadt, S.N. idem 2003 "The Puzzle of Indian Democracy" in Eisenstadt, S.N. Comparative Civilizations and Multiple Modernities (Part II). Leiden: Brill. pp. 781-830.}}
 
שורה 163:
בעבודתו בנושא זה הציב אייזנשטדט אלטרנטיבה ל[[תזה]] הידועה של [[התנגשות הציביליזציות]], פרי הגותו של [[סמואל הנטינגטון]], ולפיה קיימת התנגשות עולמית בין הציוויליזציה המודרנית לעומת הציוויליזציה הלא-מערבית (בעיקר ה[[אסלאם]]). עמדתו האחרת של איזנשטדט הניחה שמה שמאפיין את הזירה העולמית היום הוא מאבק בין דפוסי מודרניות שונים, אשר כל אחד מהם מעוגן במסורות חברתיות, ובניסיונות היסטוריים שונים, כאשר תהליכי הגלובליזציה מביאים לכך שקבוצות שונות בעלת מאפיינים מסוג מסוים מתגבשות כקהילות טרנס-לאומיות שונות, ובתוך כל אחת מהן נוצרים מתחים בין מגמות מונוליטיות ו[[פלורליזם|פלורליסטיות]], ומתוך כך מתגבשים בתוך דפוסי המודרניות הגלובליות פוטנציאלים קונסטרוקטיבים והרסניים כאחד.{{הערה|1=Eisenstadt, S.N.. Multiple Modernities and Multiple Forms of Civil Society in Oyen, Simen A. and Slaattelid, Rasmus T. (eds.) 2009. Multiple Democracies in Theory and History. SVT Press: University of Bergen Comparative Civilizations and Multiple Modernities Brill: Leiden 2003.}}
 
במאי 2009 נערך בנושא זה ב[[לוקסמבורג]] כנס של מכון לוקסמבורג ללימודים אירופאיים ובינלאומיים.{{הערה|1=Luxembourg Institute for European and International Studies.
Conference on "Contemporary Globalization and Hegemonies: Transformation of Nation-States - New Intercivilizational Visions", 8-9 May 2009.}}
הכנס התבסס על מאמר של אייזנשטדט,{{הערה|1="Contemporary Globalisation and Hegemonies: Transformation of Nation-States - New Intercivilisational Visions". }} שהוא גם המאמר הפותח של הספר שיצא לאור בעקבות הכנס.
שורה 169:
===המחשבה המדינית המודרנית===
תזה נוספת שפיתח אייזנשטדט בשנותיו האחרונות, תוך זיקה חזקה לחקר החברה האזרחית, היא ניתוח של [[מחשבה מדינית|המחשבה המדינית]] המודרנית, בעיקר זו שהתפתחה אחרי [[מלחמת העולם השנייה]].{{הערה|1=Eisenstadt, S.N. 2005 Paradoxien der Demokratrie: Die politische Theorie auf der Suche nach dem Politischen, Humanities Online, Frankfurt am Main.
* Eisenstadt, S.N. idem 2004 "La Teoria Politica alla Ricerca del 'Politico'", Name edizioni: Genova. ("Political Theory in Search of the Political" in Italian). Eisenstadt,
* S.N. 2003, Comparative Civilizations and Multiple Modernities Brill: Leiden.}}
 
שורה 193:
בספר מסווג אייזנשטדט את ישראל כחברת מהגרים-מתיישבים (ולא כחברה [[קולוניאליזם|קולוניאלית]] שבה המהגרים מנצלים את כוח העבודה הזול של הילידים בלי להעניק להם זכויות כלל). הוא סובר כי היה מאבק ב[[ציונות]] בין בניית חברה קולוניאלית לבין בניית חברת מתיישבים, אך מאבק זה הוכרע לטובת חברה התיישבותית. עם זאת הוא סובר שבעקבות [[מלחמת ששת הימים]] ו[[מלחמת יום הכיפורים]] גברו מאוד המגמות הקולוניאליות בישראל בעקבות ה[[כיבוש]].
 
בספר זה, כמו כבר במחקרים הראשונים על קליטת עלייה, הודגשו המגמות המנוגדות, והסתירות אשר התפתחו בחברה זו, במיוחד בין המגמות הכוחניות וה[[ביורוקרטיה|ביורוקרטיות]] שהתפתח בתוכה, לבין ה[[אתוס]] החלוצי וההשתתפות והוולונטריה, מגמות אשר בלטו בעיקר ביחסים בין העולים (במיוחד בין יוצאי ארצות ערב לבין הוותיקים), אך גם בין הוותיקים לבין הדור הצעיר שלהם עצמם. אייזנשטדט הדגיש ניגודים אלה במבוא למהדורה החדשה של הספר שיצאה ב-1973, ומאוחר יותר ובצורה מפורשת יותר, בספרו "החברה הישראלית ותמורותיה" שיצא ב-1989.
 
המגמות שהוזכרו לעיל הוגדרו על-ידו בעשור השני למדינה כ'דפוס של קונסרבטיביות (שמרנות) דינמית'. לטענתו זו הייתה חברה דינמית מבחינה דמוגרפית, כלכלית וארגונית, אך דינמיות המגובשת בדפוסים שהיו קיימים כמו למשל בקיבוצים, במושבים ובמושבות, במערכות כמו זו של [[ההסתדרות]] ובמערכות ארגוניות וכלכליות כלל-ארציות כולל ביישובים העירוניים. אף שכל אלה משתנות תדיר והופכות לשמרניות בעיקר, גם אם לא רק, על ידי השכבות ה[[אשכנזים|אשכנזיות]] המבוססות שהיו קשורות למערכות הפוליטיות העיקריות, המגבירות כתוצאה מזה את עמדות הכוח שלהם בתוכן ואת הריחוק מסקטורים אחרים בחברה.
 
התוצאות העיקריות של תהליכים אלה היו הגדלת הפערים הכלכליים הפוליטיים בין הקבוצות והמגזרים השונים בחברה בישראל, האטרופיזציה של התהליך הפוליטי, החלשה של ההשתתפות הפוליטית העצמאית של סקטורים שונים, הביורוקרטיזציה וה[[אוליגרכיה|אוליגרכיזציה]] הגוברת של מסגרות אלה, והתפתחותה של ה'בעיה העדתית' כבעיה מרכזית של החברה הישראלית.
שורה 203:
לדעתו של אייזנשטדט [[המהפך]] הפוליטי שהתרחש ב-[[1977]] סימן את המפנה בתהליכי גיבוש והדינמיקה של החברה בישראל. היו אלה [[הבחירות לכנסת התשיעית]] שבעקבותיהן [[הליכוד]] עלה לשלטון, ובכך סיים את ה[[הגמוניה]] של תנועת העבודה, הגמוניה שראשיתה בשלהי [[שנות ה-30 של המאה ה-20]].
 
את הסיבות המיידיות למהפך זה ראה אייזנשטדט לא במרד של "שכבות המצוקה", אלא בסתימת דרכן של קבוצות אקטיביות, הן קבוצות מבין יוצאי ארצות ערב שעברו לתמוך בליכוד והן בתוך הדור הצעיר של הוותיקים אשר תמכו ב[[ד"ש]], וראו שדרכם אל המרכזים הפוליטיים של החברה הישראלית חסומה. ברקע פעל גם ההלם מ[[מלחמת יום הכיפורים]], לאחר האופוריה שלאחר מלחמת ששת הימים, שהחליש את הלגיטימציה של ההנהגה הקיימת. השילוב בין תהליכים ומגמות אלו פתח באופן מחודש את מערכות הזהות הקולקטיבית של החברה הישראלית; ובה בעת שינה גם את יחסה של ישראל לסביבה הבינלאומית: אל [[ארצות ערב]] ואל ה[[פלסטינים]]. המהפך הביא לשינוי מהותי בסדר היום החברתי-פוליטי והסיט מהמרכז לשוליים את הדיונים והעיסוק הפוליטי בבעיות של גיבוש דפוסים חברתיים פנים-ישראליים. במקומו הוצב במרכז ההווייה החברתית-קולקטיבית-קיומית הסכסוך עם הפלסטינים, וממנו נגזרו מאז ועד עתה צורות, דפוסים ואופני גיבוש הזהות הקולקטיבית. תהליכים אלה עומדים במרכזם של הספר "תמורות בחברה הישראלית", בספרים, ובמאמרים האחרונים שלו העוסקים בחברה הישראלית.{{הערה|שם=hebrewRTL-ref5|1=איזנשטדט, ש. נ. 2004 תמורות בחברה הישראלית, האוניברסיטה המשודרת – [[משרד הביטחון - ההוצאה לאור]].
* איזנשטדט, ש. נ. (2005) "החברה הישראלית בין מגזר לאינטגרציה" – בתוך: [[עיונים בתקומת ישראל]] - סדרת נושא חברה וכלכלה בישראל: מבט היסטורי ועכשווי, [[יד יצחק בן צבי|יד בן-צבי]], ירושלים.
* אייזנשטדט, ש. נ. (2006) "נפתולי המודרניות של החברה הישראלית בעידן הגלובליזציה", בתוך: ישראל והמודרניות: ל[[משה ליסק]] ביובלו. עורכים: אורי כהן, [[אליעזר בן-רפאל]], [[אבי בראלי]] ואפרים יער. מכון בן-גוריון לחקר ישראל - אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, יד בן-צבי בירושלים, [[המכון לחקר הציונות וישראל]]-אוניברסיטת תל אביב. עמ' 13-29.}}
שורה 209:
ממד נוסף שהודגש ופותח בספר זה על החברה הישראלית וכן בזה על הציוויליזציה היהודית הוא הקשר בין התפתחותה של החברה הישראלית לבין הציוויליזציה היהודית והניסיונות ההיסטוריים של הקיבוצים היהודיים. בתקופה זו גם ערך אייזנשטדט יחד עם [[משה ליסק]] כנס שכותרתו "האם החזירה הציונות את היהודים להיסטוריה" ב[[יד בן-צבי]], שדבריו פורסמו מאוחר יותר בספר.{{הערה|שם=hebrewRTL-ref6|1=הציונות והחזרה להיסטוריה: הערכה מחדש, עורכים: שמואל נח אייזנשטדט ומשה ליסק. ירושלים: יד יצחק בן-צבי, תשנ"ט 1999}}
 
בעבודותיו השונות מסביר אייזנשטדט מדוע אינו מקבל את ה[[תזה]] שהגברת הסקטוריאליות בחברה הישראלית היוותה כשלעצמה סימן להתפוררות חברתית. לטענתו החברה בישראל הייתה תמיד סקטוריאלית, וההבדל הגדול בין התקופות השונות אינו מתמצה בעלייתם של סקטורים חדשים ([[העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות התשעים|העולים מברית המועצות לשעבר]] ומ[[עלייה מאתיופיה|אתיופיה]]) ובהתגבשות דפוסים חברתיים בתוך סקטורים קיימים (כמו למשל עליית [[מפלגת ש"ס]] בסקטור ה[[מזרחים|מזרחי]]), אלא גם בשינוי היחסים בין הסקטורים וביניהם לבין המסגרות החברתיות הרחבות. המאבק בין סקטורים שונים אינו רק כלכלי או פוליטי, אלא קשור לזיקה למרכז, ולמידת ואופי ההשתתפות בבינוי המרחבים והזירות הכלליות של החברה בישראל. אף שאין ספק שהמסגרות הסקטוריאליות והמגמות הבדלניות הקשורות בהן גברו בשנים האחרונות בחברה הישראלית, אין זה אומר שהסקטורים השונים אינם מפתחים גם אוריינטציות כלפי המסגרות המרכזיות של החברה. אחת המגמות המאפיינות תקופה זו ואת המאבקים אשר התפתחו בתוכה היא החלשה של המסגרות המוסדיות והבסיסים הנורמטיביים שלהן. כאשר בכל אלה מתפתחות מגמות חזקות של קריסה והתפוררות המשתלבות עם הניגודים והמתחים בין הסקטורים השונים ובמסגרות השונות באשר לדפוסי הזהות הקולקטיבית. מתחים וניגודים אלה בכיוונים שונים אף מנוגדים. כיוון אחד, אוניברסלי, המדגיש את [[זכויות האדם]]; וכיוון שני, פרטיקולריסטי, המדגיש את ההגמוניה הלאומית והדתית במסגרות שונות, כאשר המאבק ביניהם משתלב בניגוד הפוליטי בעניין פתרון של הסכסוך המדיני בין ישראל והפלסטינים, כשזה הופך להיות המוקד של השיח הפוליטי.
 
אחת המגמות המאפיינות תקופה זו והקשור במאבקים אשר התפתחו בתקופה זו הוא ההחלשה של המסגרות המוסדיות והבסיסיים הנורמטיביים שלהן, כאשר בכל אלה מתפתחות מגמות חזקות של קריסה והתפוררות, כאשר סכנה זו משתלבת עם הניגודים והמתחים בין הסקטורים השונים.
 
בספריו ובמאמריו האחרונים מדגיש אייזנשטדט את החלשת היסודות היצירתיים בגיבוש החברה הישראלית ואת התגברותו של היסוד האדפטיבי ביצירתם של דפוסים מוסדיים ישראליים ספציפיים. כך למשל, חלק מהתגובות בישראל לתהליכי גלובליזציה נעדרות כל ייחוד, לעומת המתרחש למשל במידה מסוימת ב[[שוודיה]] וב[[הולנד]] הפועלות בצורה יצירתית יותר. אייזנשטדט טוען שבהקשר זה יש לזכור שישראל היא ארץ קטנה, והעובדה שלעיתים אנו משווים את עצמנו לארצות הברית יש בה טעות אופטית עצומה. יש להסתכל כמודל וכנקודת השוואה על ארצות קטנות יותר כמו הולנד ושוודיה, שגיבשו דרכים להתמודדות עם בעיות ה[[גלובליזציה]] והפערים החברתיים והכלכליים בצורות מיוחדות והמתאימות להן, בין היתר באמצעות מסגרות שאינן קבועות וקפואות אלא דינמיות ביותר.
שורה 221:
בדברי הסיכום בספרו האחרון "תמורות בחברה הישראלית", אייזנשטדט שואל האם ניתן היום לדבר עדיין על חברה ישראלית, והאם חברה זו היא ציונית או [[פוסט-ציונות|פוסט-ציונית]]. הוא מדגיש שאף שרבים מקווי היסוד של חברה זו השתנו בצורה דרסטית מאז הקמתה, הרי גם חלק ניכר של השינויים נעוצים בשורשיה של חברה זו ובצורות המיוחדות של השתנות של דפוסיה הראשונים. הוא מדגיש שמקומה של הציונות בחברה הישראלית, של הקשרים שלה עם [[יהדות התפוצות|התפוצות היהודיות]], העימות בין ישראל כחברה יהודית או דמוקרטית וההקשר של העימות עם הפלסטינים, מהווים צירים מתמידים של הדיון הציבורי והפוליטי.
 
אכן, קיימת במרחב זה חברה ישראלית שהפרמטרים שלה נבנו מתוך המגמות שהוצגו לעיל, אך הצורות הקונקרטיות שלה, כולל המכנים המשותפים כמו-גם נקודות העימות, משתנים כל הזמן. במיוחד כשחברה זו עומדת כל הזמן – והיום אולי עוד יותר מאשר בתקופות קודמות – בפני אתגרים קשים ביותר ובתוכם האיום הביטחוני.
 
בסיום ספרו האחרון כתב אייזנשטדט:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ניסיתי להסביר את הפרמטרים העיקריים של ההקשר הישראלי הנתונים בשילוב בין המגמות האידאולוגיות השונות המתפתחות בתוך החברה, לבין תנאי המציאות בארץ- חברה קטנה, שלפניה משימות פיתוח כלכלי הנתונה במאבק מתמיד עם סביבתה, ומצויה בעין הסערה של תהליכים בינלאומיים. שילוב זה מביא כל הזמן להתפתחויות בתוך החברה ולהבאת כוחות חדשים למרכז החברה, מתוכה ומחוצה לה. כוחות אלה, הם בעלי חשיבות עצומה להחלשת הפרובינציאליות הנטועה בכל חברה קטנה, בלא כל שכן, בתוך חברה מהפכנית קטנה. אך הם גם מעלים כמובן, את בעיית הלכידות של החברה ואת כיווני התפתחותה. אלה האתגרים שחיינו איתם ונצטרך להמשיך לחיות איתם. נקווה שנדע לעמוד בהם בצורה חיובית, ושהמגמות החיוביות וההסכמיות בחברה הישראלית יגברו על אלה של פירוד, עימותים והתפוררות מערכות.{{הערה|שם=hebrewRTL-ref7|1=איזנשטדט, ש. נ. 2004 תמורות בחברה הישראלית, [[אוניברסיטה משודרת|האוניברסיטה המשודרת]] – משרד הביטחון-ההוצאה לאור. עמודעמ' 110.}}}}
 
===מקומו של אייזנשטדט בסוציולוגיה הישראלית===
שורה 262:
 
==מינויים==
* נבחר כחבר [[האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים]] (1965)
* חבר חוץ של כבוד ב[[האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים|אקדמיה האמריקנית לאמנות ולמדעים]] (1966)
* חבר חוץ ב[[החברה הפילוסופית האמריקאית|חברה הפילוסופית האמריקאית]] (1972)
שורה 272:
 
==[[ספר יובל|ספרי יובל]] לכבודו==
* עורכים: [[חנה הרצוג]], טל כוכבי, שמשון צלניקר ; 2007 דורות, מרחבים, זהויות: מבטים עכשוויים על חברה ותרבות בישראל: לשמואל נח אייזנשטדט בהגיעו לגבורות. ‬מכון ון ליר בירושלים והוצאת הקיבוץ המאוחד.
<div style="direction: ltr;">
* Erik Cohen, Moshe Lissak and Uri Almagor (eds.), 1985 Comparative Social Dynamics", Essays in honor of S.N. Eisenstadt; Westview Press, Boulder and London,.
שורה 286:
==ספרים שכתב==
<div style="direction: ltr;">
* Eisenstadt, S.N. 1954 The Absorption of Immigrants, London:Routledge and Kegan Paul and Glencoe, Il: Free Press.
* 1961 Essays on Sociological Aspects of Political and Economic Development. The Hague: Mouton Press.
* 1965 Essays on Comparative Institutions. New York: John Wiley & Sons.
* 1966 Modernization, Protest and Change. Englewood Cliffs, NJ: Prentice Hall, (Also Spanish, Portuguese, Japanese, Korean and Chinese translations)
* 1967.Israeli Society. New York: Basic Books, (Also Hebrew, German and Portuguese translations)
* 1967 The Sociology of Modernization (Japanese). Tokyo: Mizuzu Shobo.
* 1968 Modernizacao e Mudanca Social. Introduction and translation by Jose Clovis Machada, Belo Horizonte.
* 1970 Ensayos sobre el cambio y la Modernizacion. Madrid.
* 1971 Social Differentiation and Stratification. Glenview: Scott, Foresman & Co. (Also Hebrew and Japanese translations)
* 1976. Tradition, Change and Modernity. New York: John Wiley & Sons, (Also German and Italian translations)
* 1978. Revolution and the Transformation of Societies. New York: Free Press, (Also Hebrew, Portuguese, Russian and German translations)
* 1985. The Transformation of Israeli Society – An Essay in Interpretation. London: Weidenfeld & Nicolson, and Boulder, Colorado: Westview.
[a] Hebrew: 1989. “The Transformation of Israeli Society.” Jerusalem: Magnes.
* [b] German: 1987. Suhrkamp Verlag . 1992: German paperback with new Introduction.
*(in Japanese) Comparative Sociology of Civilizations. Tokyo: Mariaisha. Translated by Junichi Umezu and others, 1991.
* 1987. European Civilization in a Comparative Perspective. Oslo: Norwegian University Press. (Also Japanese and French translations)
* Eisenstadt, S.N. with A. Shachar 1987. Society, Culture and Urbanization. Beverly Hills and London: [[SAGE Publications]].
* 1991. A Dinamica das Civilizacoes. Tradicao e Modernidada. Lisbon: Edicoes Cosmos.
* Eisenstadt, S.N. 1992. Jewish Civilization. The Jewish Historical Experience in a Comparative Perspective. New York: State University of New York Press. (Also Italian and enlarged Hebrew translations)
* 1994. De Transformatie van de Israelische Maatschappij. The Willem Drees Lecture, The Hague: Sdu Uitgeverij Koninginnergracht.
* 1995. Power, Trust and Meaning: Essays on Sociological Theory and Analysis. Chicago: University of Chicago Press.
* 1996 Japanese Civilization – A Comparative View. Chicago: University of Chicago Press, (also Italian and Chinese translations, Japanese translation in preparation).
* 1997. Fundamentalismo e Modernidade. Portugal: Celta Editore (Portuguese)
* 1997 Les Antinomies de la Modernite – les Composantes jacobines de la Modernite et du Fondamentalisme. Paris: L’Arche (French).
* [a]Die Antinomien der Moderne: Die Jakobinischen Grundzuge der Moderne und des Fundamentalismus. Frankfurt am Main: Suhrkamp Verlag (German) 1997.
שורה 315:
* [a] 2002. Paradossi Della Democrazia – Versus Democrazie Illiberali, Bologna: Societa Editrice il Mulino (Italian)
* [b] 2003. Paradoxes of Democracy: Fragility, Continuity, and Change. Cairo, Egypt: El Ahram Press (Arabic)
* [c] 2005. Hebrew translation by the Israel Democracy Institute
* 1998 Os Regimes Democraticos: Fragilidade, Continuidade e Transformabilidade. Oeiras: Celta Editore (Portuguese).
* 2000 Die Vielfalt der Moderne. Velbruck Wissenschaft.
* 2004 Fundamentalism, Sectarianism and Revolutions. Cambridge University Press, 2000. Hebrew translation: Haifa University Press.
</div>
* איזנשטדט, ש. נ. 2002 הדמוקרטיה ונפתוליה: פרדוקסים בדמוקרטיה המודרנית. תל אביב: משרד הביטחון - ההוצאה לאור.
<div style="direction: ltr;">
* 2002 Democracy and Its Tortuosity: Paradoxes in Modern Democracy. Tel Aviv: Ministry of Defense Publications (Hebrew).
* 2002 Le Retour des Juifs dans l’Histoire. Paris and Brussels: Editions Complexe (French).
* 2002 Fundamentalism and Modernity, Tel Aviv: Ministry of Defense Publications (Hebrew).
</div>
* איזנשטדט, ש. נ. 2002 פונדמנטאליזם ומודרניות. תל אביב: משרד הביטחון – ההוצאה לאור.
* איזנשטדט, ש. נ. 2003 הצוויליזציה היהודית: הניסיון ההיסטורי היהודי בפרספקטיבה השוואתית וגילוייו בחברה הישראלית. באר שבע: המרכז למורשת בן-גוריון, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
<div style="direction: ltr;">
* 2003 Jewish Civilization: The Jewish Historical Experience in a Comparative Perspective and Its Manifestations in Israeli Society. The Ben-Gurion Heritage Center: Ben-Gurion University of the Negev (Hebrew)
* 2003 Comparative Civilizations & Multiple Modernities - 2 volumes collection of essays. Brill Leiden-Boston.
</div>
* איזנשטדט, ש. נ. 2004 תמורות בחברה הישראלית. תל אביב: משרד הביטחון – ההוצאה לאור.
שורה 336:
* 2004. Political Theory in the Search of the Political. Soveria Mannelli, Italy (Italian).
* 2005. Paradoxien der Demokratie:Zerbrechlichleit, Kontinuitat und Wandel; Die Politische Theorie auf der Suche nach dem Politischen, Humanities on Line, Frankfurt.
* 2005. Modernity and Modernization: Collection of Essays. (in Italian), Rubettino, Italy.
* 2005. S.N. Modernity and Modernization. (in Chinese), SDX Joint Publishing Company, China.
* Eisenstadt, S.N. 2006. The Great Revolutions and the civilizations of Modernity. Brill: Leiden. (Also in German and Spanish translations, Italian and Chinese forthcoming)
שורה 346:
* Eisenstadt, S.N. (ed.) 1968. The Protestant Ethic and Modernization. New York: Basic Books. The introduction translated also into Hebrew, Spanish, Italian, German, Portuguese and Japanese)
* 1969. Max Weber on Charisma and Institution Building, University of Chicago University Press, Chicago. (Also Hebrew translation)
* 1971. Political Sociology. New York: Basic Books.
* Eisenstadt, S.N. and Graubard, S.R. (eds.) 1973. Intellectuals and Tradition. New York: Humanities Press.
* Eisenstadt, S.N. (ed.) 1974. Post-Traditional Societies. New York.
* Eisenstadt, S.N. and Azmon, Y. (eds.) 1975. Socialism and Tradition. New York: Humanities Press. (Also German translation)
* Eisenstadt, S.N. and Lemerchand, R. (eds.) 1981. Political Clientelism, Patronage and Development. Beverly Hills: [[SAGE Publications]].
* Eisenstadt, S.N. (ed.) 1986. Origins and Diversity of Axial Age Civilizations. New York: State University of New York Press.
* 1987. Patterns of Modernity Volumes I and II. London: Frances Pinter.
* Eisenstadt, S.N., Roniger, L. and Seligman, A. (eds.) 1987. Centre-Formation – Protest Movements and Class Structure in Europe and the U.S. London: Frances Pinter.
* Eisenstadt, S.N., Abitbol, M. and Chazan, N. (eds.) 1988. The Early State in African Perspective: Culture, Power and Division of Labor. Leiden: E.J. Brill.
* Eisenstadt, S.N. and Silber, I. (eds.) 1988. Knowledge and Society: Studies in the Sociology of Culture, Past and Present.Greenwich, Ct.: JAI Press Inc.
* Eisenstadt, S.N. and Ben-Ari, E. (eds.) 1990. Japanese Models of Conflict Resolution. Lomndon: Kegan Paul International.
* Eisenstadt, S.N. (ed.) 1992. Martin Buber on Intersubjectivity and Cultural Creativity. Chicago: University of Chicago Press.
* Eisenstadt, S.N. (ed.) Kulturen der Achsenzeit – Teil 1. Griechenland, Israel, Mesopotamien, Teil l. Frankfurt: Suhrkamp Verlag.1987
* Eisenstadt, S.N. Kulturen der Achsenzeit Teil 2. China, Indian. Frankfurt: Suhrkamp Verlag.1987
* 1992. Kulturen der Achsenzeit – Buddhismus, Islam, Altagypten, Westliche Kultur. Teil 3. Frankfurt: Suhrkamp Verlag.
* 1992. Democracy and Modernity, E.J. Brill, Leiden; The Israel Academy of Sciences and Humanities, Jerusalem.
* Eisenstadt, S.N. and Hidehiro, S. (eds.) 1998. Japan in a Comparative Perspective. International Symposium l2. Kyoto, Japan: International Research Center for Japanese Studies.
* Eisenstadt, S.N., Schluchter, Wolfgang and Wittrock, Bjorn (eds.) 2001. Public Spheres and Collective Identities. New Brunswick: Transaction Publishers.
* Eisenstadt, S.N. (ed.) 2002. Multiple Modernities. New Brunswick (U.S.A.) and London (U.K.): Transaction Publishers.
* Eisenstadt, S.N., Sachsenmaier, D. and Riedel, J. (eds.) 2002. Reflections on Multiple Modernities – European, Chinese and Other Interpretations. Leiden: Brill; and Boston.
* Eisenstadt, S.N., Arnason, J. and Wittrock, B. (eds.) 2005. "Axial Civilizations and World History", Koninklijke Brill NV, Leiden, The Netherlands.
</div>
שורה 383:
* דניאל כרמי ואמיר פלג, "[http://in.bgu.ac.il/bgi/israelis/DocLib/Pages/2007/%D7%93%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%9C,%20%D7%9B%D7%A8%D7%9E%D7%99%20%D7%95%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%A8%20%D7%A4%D7%9C%D7%92,%20%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94%20%D7%A2%D7%9D%20%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A4%27%20%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C%20%D7%A0%D7%97%20%D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%93%D7%98.pdf שיחה עם פרופ' שמואל נח אייזנשטדט]", '''[[ישראלים (כתב עת)|ישראלים]]''' 1 (תשס"ז), עמ' 3–17.
<div style="direction: ltr;">
* Eliezer Ben-Rafael and Yitzhak Sternberg, 2005 "Eisenstadt on Social Change", Blackwell Encyclopedia of Sociology, Cambridge University Press, Cambridge,
</div>
* טל כוכבי, [[חנה הרצוג]], שמשון צלניקר, 2007 "פתח דבר", דורות, מרחבים, זהויות: מבטים עכשוויים על חברה ותרבות בישראל: לשמואל נח אייזנשטדט בהגיעו לגבורות. עורכים: חנה הרצוג, טל כוכבי, שמשון צלניקר, [[מכון ון ליר]] בירושלים ו‬הוצאת הקיבוץ המאוחד, עמ' 7–18.
<div style="direction: ltr;">
* Koenig, Matthias. 2005. "Shmuel Noah Eisenstadt“. In: Aktuelle Theorien der Soziologie, ed. by Dirk Kaesler. München: C.H. Beck, pp. 41-63.
שורה 408:
 
{{בקרת זהויות}}
 
{{ערך מומלץ}}
 
{{מיון רגיל:אייזנשטדט, שמואל נח}}
[[קטגוריה:סגל אוניברסיטת שיקגו]]
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/שמואל_נח_אייזנשטדט"