מסוף מחשב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעיתים
אין תקציר עריכה
שורה 2:
 
==היסטוריה==
מסופי המחשב הראשונים היו מכשירי [[טלפרינטר]] אלקטרומכניים בשיטת [[TTY]] אך היכולות שלהם היו איטיות למדי.
בתחילת [[שנות השבעים]] גורמים רבים בתעשיית המחשוב הבינו כי מסופים בעלי [[צג]] יהיו נוחים יותר ויעילים יותר ממחשבים המבוססים על כרטיסי ניקוב, שהיו נפוצים מאוד באותה תקופה. הבעיה הייתה שכמות ה[[זיכרון מחשב|זיכרון]] הדרושה למידע בעמוד טקסט אחד הייתה דומה לשל [[מיני-מחשב]] ששלטו ברשתות המחשוב באותה תקופה. הצגת המידע במהירות על הצג הייתה עוד אחד מהאתגרים שמפתחי המסוף ניסו להתמודד איתה וכן השליטה הלוגית הדרושה ב[[מעגל משולב|מעגלים המשולבים]] במערכת.
[[קובץ:Televideo925Terminal.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מסוף מחשב מבוסס [[ASCII]] משנת [[1982]] של חברת טלווידאו מודל 925]]
שורה 8:
ראשוני המסופים בעלי הצג כונו "Glass TTYs" (טלפרינטרים מזכוכית) שהיו בעצם [[שער לוגי|שערים לוגיים]] ולא הייתה להם [[מעבד|יחידת עיבוד מרכזית]] עצמאית. המניע העיקרי לפיתוח [[מיקרו-מעבד]] היה לפשט ולהפחית את האלקטרוניקה במסוף. רוב המסופים התחברו ל[[מחשב מרכזי|מחשבים מרכזיים]] בתקשורת טורית בממשק [[RS-232]] וצבעי התצוגה היו [[שחור]] / [[ירוק]] או בשחור / [[חום (צבע)|חום]]. חברת [[IBM]] מערכות השתמשה בתקשורת על [[כבל קואקסיאלי|כבלים קואקסיאליים]] בפרוטוקול ה-[[IBM Systems Network Architecture|SNA]] שלה.
 
מאוחר יותר מסופים "חכמים" יצאו לשוק כדוגמת [[VT52]] ו [[VT100]] של חברת [[DEC]] שנועדו לעבודה מול המיני-מחשבים [[PDP]] ו-[[VAX]]. [[תקן]] התקשורת של מסופים אלו עדיין בשימוש בתוכנות [[אמולציה]] המדמות תקשורת זו. מסופים אלו מכונים "חכמים" מכיוון שהייתה להם היכולת לפרש קוד של [[תווי בקרה]] למיקומו של ה[[סמן]] ושליטה על התצוגה בהתאם.
 
מסופי מחשב ידועים אחרים הם ה-[[IBM 3270]], והמסופים של חברת [[Wyse]] -שרבים מהם עדיין בשימוש, אך ב[[שנות השבעים]] המאוחרות כאשר רבו הדגמים נוצרו פקודות שלא תאמו את כל המסופים והשרתים שלהם.
שורה 44:
==מידע טכני==
הדרך הפשוטה ביותר של תוכנת המסוף ('''מצד השרת''') היא של קריאה וכתיבה של טקסט ברציפות. הטקסט נגלל כך שרק השורות האחרונות מוצגות, (כלומר הטקסט שמשתנה הוא הטקסט שמתעדכן), בזמן ששאר הטקסט נשאר במקומו בתצוגה.
הטקסט הנקלט נכנס לתוך [[חוצץ]] ('''בצד הלקוח''') עד הקשה על מקש ENTER, כך שהתוכנה ('''בצד השרת''') מקבלת את הטקסט השלם שהמשתמש הקליד.
לפעמים שיטה זו אינה מספיקה, בעיקר כאשר מדובר בתוכנות אינטראקטיביות. ההרחבה הנפוצה ביותר -לפתרון בעיה זו היא עריכת [[שורת פקודה]] (command line editing). באמצעותה ניתן למחוק חלק משורה, להוסיף לתוך שורה ולעיין בהיסטוריית הפקודות.
אינטראקטיביות מורחבת אף יותר היא של תוכנות ב[[מסך מלא]]. תוכנות אלו שולטות על תסדיר המסך במלואו ומגיבות להקשות מהמקלדת באופן מיידי. מצב זה יעיל ביותר בעורכי טקסט, מנהלי [[קובץ|קבצים]] ו[[דפדפן|דפדפני]] רשת. בנוסף לתכונות אלו, שולטות ההרחבות ב[[עיצוב ממוחשב|עיצוב]] (כגון ''הטיה'', '''הדגשה''' , הבהוב, צבע ובהירות הטקסט), ושימוש בתוים מיוחדים (כגון טבלאות ו[[תיבת טקסט|תיבות טקסט]]).
על מנת להשיג כל אלה, התוכנה חייבת לטפל לא רק בטקסט פשוט, אלא גם ב[[תווי שליטה]] ו[[תווי בקרה|בקרה]], המאפשרים לסמן לנוע בחופשיות, למחוק חלקים מהמסך, לשנות צבעים בתצוגה ולהגיב למקשי פונקציה.