מארי-ז'וזה נאט – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 20:
מישל דראש, ממוצא יהודי, היה בעלה הראשון. למשך 16 שנה (בין 1961–1977) הייתה נאט שחקניתו המועדפת בסרטים כמו "La Bonne occase"(המציאה) {{כ}} (1965), Safari diamants {{כ}} (1966), Élise ou la Vraie Vie "אליז או החיים האמיתיים" (לפי ספר של קלר אצ'רלי) שבו גילמה את בת הזוג של אלג'יראי בסוף [[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-1950]] בפריז, ו"כנורות הנשף" (Les Violons du bal) (1974) שזיכה אותה בפרס השחקנית הטובה ביותר ב[[פסטיבל קאן]], וכן Le Passé simple ("זמן עבר") לצד שחקנים כמו ז'אן סורל, [[ז'אן-לואי טרנטיניאן]], ויקטור לאנו או ברנדט לאפון.
באותה תקופה גילמה את הגבורות הראשונות בסרטים של [[ז'ראר אורי]] (La Menace- האיום, 1961, עם [[רובר הוסן]]), [[אלכסנדר אסטרוק]] (" L'Éducation sentimentale - "החינוך הסנטימנטלי", 1962, עם ז'אן-קלוד בריאלי, אנדרה קאיאט, הדיפטיך "זאן -מארק והחיי הזוגיות" -Jean-Marc ou la Vie conjugale ו"פרנסואז וחיי הזוגיות" - Jean-Marc ou la Vie conjugale, עם ז'אק שארייר), [[קלוד אוטאן-לארה]] (Le Journal d'une femme en blanc -"יומנה של אשה בלבן" שבו שיחקה תפקיד של רופאת נשים), מישל בוארון. הופיעה יחד עם [[ז'אן מארה]], ריצ'רד רואנדטרי, מיריי דארק, עבדה עם איש הקולנוע האלג'יראי אחמד ראשדי, עם הבמאי הבלגי ז'אן דסקלידס, הופיעה אף בסרטים היסטוריים על ימי הקדם - יחד עם פייר בריס וז'ורז' מרשאל.
בכמה מסרטיו של דראש וב"חייה הזוגיות" של אנדרה קאיאט עברה נאט לשחק תפקידים של אשה נשואה ביישנית ורגישה.
| |||