קריית ההדרכה על שם האלוף אריאל שרון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 49:
מבחינה כספית, העברת שטח עיר הבה"דים לתחום השיפוט של ירוחם, הייתה אמורה לאפשר לה רווח כספי של 3.9 מיליון ש"ח מידי שנה, ממיסי הארנונה של עיר הבה"דים, בעלת השטח הגדול. מצד שני, ויתור מצד המועצה האזורית רמת נגב על השטח, משמעו אובדן הכנסה שנתית בסכום זה.
 
שר הפנים תמך בעמדת מועצה מקומית ירוחם (וכן בעמדות של המועצות הנוספות שביקשו לקבל את מיסי הארנונה של הבסיסים הצבאיים הסמוכים אליהם, היישובים מצפה רמון, דימונה, ערד), ופסק על על העברת המתחם לתחום השיפוט של ירוחם. מועצה אזורית רמת נגב עתרה לבג"ץ בעניין {{הערה: |'''בג"ץ 7265/14,: מועצה אזורית רמת נגב נגד שר הפנים'''}}. בג"ץ קיבל את עמדת רמת נגב וביטל את החלט שר הפנים, מטעמים מנהליים, אף כי הביע הבנה לעצם הבקשה. שר הפנים שהחלטתו בוטלה והוחזר המצב הקודם, פנה לשני הצדדים בבקשה להגיע להתדיין בינם לבין עצמם ולהגיע לעמק השווה. בשנת 2014 נחתם הסכם יוצא דופן בין ראש המועצה האזורית רמת נגב, שמוליק ריפמן, לבין ראש המועצה המקומית ירוחם, מיכאל ביטון. רמת נגב הסכימה לוותר על תחום השיפוט של עיר הבה"דים ולהעבירו באופן מלא לירוחם. ההסכם קיבל תוקף חוקי על ידי ועדת הגבולות של משרד הפנים.
 
בנוסף הרשויות הסכימו להקים שטח נרחב מצומת הנגב ועד ל[[המכתש הגדול|מכתש הגדול]] שבו שתי הרשויות יפעלו יחד לפיתוח מיזמים חדשים בהם תחנת רכבת, וכל רשות תגרוף אליה חמישים אחוזים מהרווחים. כמו כן הוסכם לקדם את שיתוף הפעולה בנושאי תרבות וחינוך. {{הערה|שירלי סיידלר, [https://www.haaretz.co.il/news/local/1.2325027 סוף לסכסוך בין הרשויות בנגב: עיר הבה"דים תעבור לירוחם], [[הארץ]], 19 במאי 2014}}