כתם שמש – הבדלי גרסאות

לשמש יש [[שדה מגנטי]] חזק, הנוצר מתנועת ה[[גז|גזים]]ים הטעונים שלה. השדה המגנטי ערוך בצורה של קווי שטף ארוכים, המשתרעים מקוטב לקוטב. הגזים הטעונים יוצרים צינורות מגנטיים ארוכים, המתעוותים בגלל ההבדל בין מהירות הסיבוב של השמש ב[[קו המשווה]] לבין מהירות סיבוב השמש ב[[קוטב (גאוגרפיה)|קטביה]], והשדה המגנטי הופך להיות סבוך ובלתי יציב. לבסוף נוצרת לולאת קווי שטף מגנטיים המתנתקת מהשדה הכולל, ואז מדמים השדה המגנטי את רתיחת [[אזור ההסעה]], במקום שהיא נוצרה. תחת השפעת השדה המגנטי המרוכז מתקררת נקודה זו והטמפרטורה שלה יורדת. מכיוון שכך היא פולטת פחות אור. לולאה זו מבקעת את השמש בשתי נקודות ויוצרת שני כתמים כהים, שהם למעשה, כתמי השמש הנראים לעיתים על פני ה[[פוטוספירה]].

ההבדל בכמות האנרגיה בין שיא המחזור למינימום הופעת הכתמים הוא 0.1%.

הראשון לצפות בכתמי השמש באמצעות טלסקופ היה ככל הנראה [[תומסתומאס הריוט]] (Thomas Harriot) שככל הנראה צפה בהם כבר בשנת 1610, אולם הוא לא פרסם את תצפיותיו. בנובמבר 1611 המדען הישועי [[כריסטופר שיינר]] (Christoph Scheiner) שלח מכתב (שפורסם בידי הנמען [[מרק וולצר]] Mark Welser) בו הוא טען שכבר לפני שבעה חודשים זיהה באמצעות טלסקופ כתמים על השמש, אך מכיוון שלא ייחס לכך חשיבות לא פרסם את העניין. מכיוון שהוא זיהה שוב את הכתמים השתכנע לאחר בדיקות רבות שאכן ישנם כתמים על השמש ויש להסביר את אופן היווצרותם.

בתגובה למכתבים אלו שהודפסו והופצו כתב [[גלילאו גליליי|גלילאו]] מכתב לוולצר. במכתב מחודש מאי [[1612]] טען גליליאו שהבחין בכתמים על השמש כבר 18 חודשים לפני כן בסוף  שנת 1610. הויכוחהוויכוח העיקרי בין שיינר לבין גלילאו לא נסב סביב השאלה מי ראה קודם את הכתמים אלא כיצד יש להסביר את התצפיות.

שיינר טען כי הכתמים אינם על השמש ממש שכן הם נעים על פני השמש ואינם קבועים במקום אחד. אף אם נטען כי השמש מסתובבת סביב צירה ולכן הכתמים נעים, היינו מצפים כי הכתמים יחזרו בקביעות מסוימת. חזרה כזו לא נצפתה על ידו ולכן הוא שלל את האפשרות כי הכתמים נמצאים על השמש עצמה. בעקבות זאת שיינר הגיע למסקנה כי הכתמים נגרמים בגלל גופים שמימיים - כוכבים - שנעים בין כדור הארץ לבין השמש בסמוך לשמש.