תנחום הירושלמי – הבדלי גרסאות

על חייו של רבי תנחום הירושלמי לא ידוע כמעט מאומה. נולד לאביו, יוסף, התגורר ונפטר ב[[מצרים]], לחלק מהדעות לאחר שהגיע מ[[ארץ ישראל]]<ref>{{צ-ספר|מחבר=ר' תנחום הירושלמי|שם=ספר הביאור|מתרגם=הרב שמעיה יצחק הלוי והרב עזרא קורח|מקום הוצאה=ירושלם|מו"ל=הוצאת "האוצר"|שנת הוצאה=תשע"ז|עמ=13-14|פרק=מבוא|סדרה=מפעל הגניזה|כרך=אסתר, רות, איכה}}</ref>. המידע היחיד עליו הוא משיר [[הספד]] שכתב עליו בנו, ה[[משורר]] יוסף בן תנחום הירושלמי. לפי [[קינה]] זו, נפטר ר' תנחום ב[[פוסטאט]] (היום [[קהיר]]) שב[[מצרים]], ב[[כ"א בתמוז]] נ"א, [[1291]]. מתוך כתביו ניתן להניח שהוא חי גם ב[[ארץ ישראל]], אם כי אין לכך עדות ברורה. גם את כינויו "הירושלמי" נראה שקיבל עוד מאבותיו.{{הערה|ראו: {{פעמים|[[יהודית דישון]]|דרכי הצימוד ב"מחברת הצימודים" ליוסף בן תנחום הירושלמי|81.2(1)|81, סתיו תש"ס}} }}

חיבוריו של ר' תנחום, שנכתבו ב[[ערבית יהודית]] מליצית, היו נפוצים ביותר במזרח, אך רק בשנים האחרונות החלו [[תרגום|לתרגמם]] ל[[עברית]] בצורה שיטתית. במקומות בהם היו ספריו נפוצים, הרבו להשתמש בהם, ומחברים רבים מצטטים אותם. ההערכה והאמון שניתנו לחיבוריו של '''ר' תנחום הירושלמי''' העניקו לו את התואר "[[אברהם אבן עזרא|אבן עזרא]]" של המזרח.

את פירושיו למקרא איגד ר' תנחום בספר הנקרא "כתאב אלביאן" (ספר הביאור) או לעיתים "כתאב אלאיג'אז ואלביאן" (ספר הפישוטהקיצור והביאור). בפירושיו, מסביר ר' תנחום בעיקר על פי [[פרשנות הפשט למקרא|דרך הפשט]], אך לעיתים הוא מביא גם פירושים דרשניים או [[אלגוריה|אלגוריים]]. על אף גישתו הפשטנית הוא מתרחק מ[[הגשמת האל]]. פירושו ל[[ספר יונה]] הוא במיוחד פירוש ערוך ושיטתי המסביר את סיפורו של יונה בן אמיתי בצורה אלגורית כמו המשלתו של יונה לנשמת האדם ואת הדג לגוף האדם, אך גם זאת בהסתייגות שכן הוא אינו מבטל את נבואתו של יונה וחזרתם בתשובה של אנשי נינוה. עוד על ספר זה מעיר ר' תנחום כי ייתכן ולא נמצא לפנינו החיבור בשלמות שכן יש בו מספר תמיהות שקשה לתרצן.

את פירושיו המבוססים על ה[[דקדוק]] מבסס ר' תנחום בעיקר על ר' [[יונה אבן ג'נאח]], וכן גם על ר' [[משה אבן ג'יקטילה]]. בביאורי המילים במקרא טורח ר' תנחום לברר את ה[[אטימולוגיה]] של המילים ולהשוותן ללשון ההלכה (לעיתים תוך כדי הפניה למילונו), ל[[ארמית]] ול[[ערבית]]. יחסו לשפה הערבית שונה מהרמבמ[[הרמב"ם]] שלרוב ר' תנחום נמשך אחריו והוא חולק על גישתו של זה הטוען כי ערבית היא עברית מנוונת. ר' תנחום מסביר כי השפות [[עברית]], [[ערבית]] ו[[ארמית]] הן שפות אחיות ובפירושיו הוא משתדל למצוא הקבלות ביניהן. עוד בפירושיו הוא מביא פרטים מתולדות תרבות ומנהגי המוסלמים במקומות שיש בהם כדי להקל את הבנת הפסוקים במקרא.

השערת המחקר היא כי ר' תנחום כתב ביאור על כל המקרא אולם לא כל פירושיו התגלו, ולא ברור על מה הוא הספיק לכתוב ועל מה לא. מספר חוקרים פרסמו קטעים שונים מפירושיו במאה השנים האחרונות. בצורה מסודרת יצא לאור רק פירושו לספר [[תרי עשר]], בתרגומה של [[הדסה שי]], בשנת [[1992]], ופירושיו למגילות [[מגילת אסתר|אסתר]], [[מגילת רות|רות]] ו[[מגילת איכה|איכה]], בכרך אחד, בתרגומם של הרב שמעיה יצחק הלוי והרב עזרא קורח.

המילון היה נפוץ ביותר בארצות המזרח, אך הוא לא תורגם ולא הודפס עד השנים האחרונות. חלקו הראשון של המילון (עד האותאותיות א-כ) יצא לאור בשנת [[1961]] בתרגומו של הרב [[ברוך טולידאנו]]. בשנת [[2006]], יצא לאור מחדש המילון בשלמותו, בתרגומה של הדסה שי, במהדורת פאר על ידי [[האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים]]. על פי מחקרה של שי, יצר ר' תנחום מהדורה שנייה למילון הכוללת שינויים, תוספות והשמטות ביחס למהדורה הראשונה. עבודתה של שי מבוססת על כתבי יד המייצגים את המהדורה השנייה, ואילו טולידאנו השתמש בכתב יד של המהדורה הראשונה.

ר' תנחום מצר על הזנחת השפה העברית בזמנו, וכותבכותב רבות בשבחה, ואומר (ב'''אלכליאת''' - ההקדמה ל'''כתאב אלביאן'''): "כי כל אומה מאומות העולם אין לה מציאות כי אם בלשונה ואין לה ממשות אלא בשפתה".

* '''פרקים בתולדות ירושלים ב[[ימי הביניים]]''', עורך : [[בנימין זאב קדר]], עורך-משנה : צבי ברס, פרק 10 : '''ר' תנחום הירושלמי - הפרשן והמילונאי בן המאה הי"ג''', פרופ' הדסה שי, [[הוצאת יד יצחק בן-צבי]], ירושלים, תשל"ט, 1978.