סוכן כפול – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏הערות שוליים: , סקריפט החלפות ({{הערות שוליים}})
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: אויב, \1צורכי\2, \1על ידי, אוכלוסייה, וייטנא\2
שורה 9:
 
== תוצרים וסיכונים בהפעלת סוכן כפול ==
שרות מודיעין המצליח "להכפיל" סוכן זוכה במספר יתרונות על שרות המודיעין של האוייבהאויב:<ref>{{צ-ספר|מחבר=יעקב עמידרור|שם=מודיעין - הלכה למעשה|מו"ל=משרד הביטחון - ספריית "אוניברסיטה משודרת"|שנת הוצאה=2006|עמ=36}}</ref>
* לומד את צרכיצורכי האוייבהאויב- מה מעניין אותו, מה מטריד אותו ומה מדאיג אותו?
* מונע מידע מודיעיני אמיתי מהאוייבמהאויב, ששלח את '''הסוכן הכפול''', הבטוח באיכות מרגליו ואינו חש צורך דחוף "לייצר" סוכנים נוספים.
* יכול לספק לאוייבלאויב מידע כוזב ומטעה
* יכול לחשוף מרגלים נוספים הפועלים במדינה ומוכרים לסוכן שהוכפל. בעת גיוס של מרגל שהוא אזרח של המדינה שבה הוא פועל (כלומר גיוס של אדם שהוא למעשה בוגד), קיים תמיד החשש שהאדם אינו בוגד במולדתו, אלא מהווה למעשה סוכן כפול. כדי לוודא שחשש זה אינו מתממש, מפעיליו של המרגל מתייחסים בספקנות לידיעות שהוא מעביר, ומנסים להצליבן עם מקורות מידע נוספים. מפעיליו של המרגל כסוכן כפול מודעים לחשש זה, ולכן הם מספקים לו סיפור כיסוי טוב, שייתן מניע לבגידתו לכאורה, וכן מספקים לו מידע מודיעיני אמיתי ובעל ערך, כדי לבסס את אמינותו כמרגל, על-מנת שבבוא העת יוכל להטעות את מפעיליו כמרגל, בנושא בעל חשיבות גדולה.
 
שורה 18:
# [[אשרף מרואן]], שהיה המקור הבכיר של "[[המוסד]]" ב[[מצרים]] בתקופה שקדמה ל[[מלחמת יום הכיפורים]] נחשד מתחילת גיוסו שהוא פועל כסוכן כפול, אך הוחלט שחשדות אלה אינם נכונים. לאחר המלחמה חזר והעלה טענה זו ראש [[אמ"ן]], [[אלי זעירא]], כדי לבסס את טענתו שמרואן היה חלק מתוכנית הטעיה גרנדיוזית שהפעילו המצרים. בהתאם לתאוריה זו, העובדה שמרואן אכן מסר מידע על המלחמה הקרבה ובאה, ולמעשה היה הגורם שהכריע את הכף בשאלה האם עומדת לפרוץ מלחמה, נטען שמידע זה נמסר מאוחר מדי, כאשר כבר לא היה בו כדי לשנות. טענות אלה נדחו, והגישה המקובלת בישראל היה שמרואן היה מרגל כשר, ולא סוכן כפול.
# לאחר לכידתו של [[אלי כהן]], מרגל ישראלי שפעל ב[[סוריה]], ניסו לוכדיו ללחוץ עליו שימשיך בקשר עם ישראל ויעביר מידע כוזב, אך הוא ניצל זאת לשם העברת מסר על לכידתו, בקוד שהוכן מראש לשם כך.
# הצלחת המודיעין הבריטי לחשוף את רשתות הריגול של שרות המודיעין (ה[[אבווהר]]) של גרמניה הנאצית, בתחילת [[מלחמת העולם השנייה|מלה"ע השנייה]] והכפלת רוב הסוכנים. בזמן הפצצות הטילים של גרמניה על בריטניה מסרו הסוכנים הכפולים מידע מוטעה על מקומות פגיעת הטילים, וזאת לפי הנחיות מפעליהם הבריטיים. מידע זה גרם לגרמנים לשנות את מסלולי מעוף הטילים כך שבאופן מעשי הם נחתו באזורים מרוחקים ממרכזי אוכלוסיהאוכלוסייה<ref name=":0">{{צ-ספר|מחבר=יעקב עמידרור|שם=מודיעין - הלכה למעשה|מו"ל=משרד הביטחון - ספריית "אוניברסיטה משודרת"|שנת הוצאה=2006|עמ=37}}</ref>
# לקראת ה[[הפלישה לנורמנדי|פלישה לנורמנדי]] ב-1944 נעשה שימוש נוסף ברשת הסוכנים הכפולים כדי להטעות את הגרמנים כחלק מ[[מבצע פורטיטיוד]]
# מקרה פחות מוכר התרחש בתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20 במהלך [[מלחמת וייטנאם|מלחמת ויאטנםוייטנאם]], כאשר האמריקנים ובעלי בריתם ב[[דרום וייטנאם|דרום-ויאטנםוייטנאם]] הצניחו מאות סוכנים ב[[צפון וייטנאם|צפון-ויאטנםוייטנאם]]. לאחר מספר שנים הסתבר לאמריקנים שכולם ללא יוצא מהכלל אותרו ונוטרלו ע"יעל ידי שרותי הביטחון של צפון-ויאטנםוייטנאם, כשחלקם המשיך לפעול כסוכנים כפולים ע"יעל ידי המודיעין הצפון-ויאטנמיוייטנאמי. כתוצאה מ"סיפורי כיסוי" רדודים שנבנו עבורם ע"יעל ידי המודיעין הצפון-ויאטנמיוייטנאמי, נחשפו אלו ע"יעל ידי האמריקנים שתכננו, ללא ידיעת בעלי בריתם מהדרום, להשתמש ב"הכפלה" לצרכיהם ובעצם "להכפיל" פעם נוספת את הסוכנים. החלטות פוליטיות ושיקולים זרים עצרו את המהלך באיבו. העובדה שבמשך שנים לא ידעו האמריקנים על הכפלת סוכניהם, מעלה שאלה מעניינת אודות אופן הגיוס וההפעלה של סוכני ריגול באזורים ותרבויות שאינם מוכרים למפעילים.<ref name=":0" />
 
==ראו גם==