ימין פוליטי בישראל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 39:
בנוסף תלמידיו של הרב קוק, הפכו להיות גורם מוביל בחינוך ובהובלת הציבור הציוני-דתי. הם הצטרפו כרבנים וכמורים במוסדות החינוך של הציונות הדתית, הקימו ישיבות, ישיבות תיכוניות ואולפנות, ישיבות ההסדר ומכינות קדם צבאיות ואף תפסו את מקומם כרבני ערים.
אחרי [[מלחמת ששת הימים]], בעקבות שחרור [[ירושלים]], [[יהודה, שומרון ועזה]], וגוש עציון, כחלק מההתעוררות הלאומית, הוקמה [[גוש אמונים|תנועת גוש אמונים]], אשר דגלה בחזון הציונות של [[ארץ ישראל השלמה]]. התנועה הקימה יישובים רבים ב[[יהודה ושומרון]] [[גוש עציון]] [[חבל עזה]] ו[[סיני]]. היישובים הוקמו בתמיכת ועידוד הממשלה, אשר ראו בהתיישבות היהודית אינטרס ביטחוני ולאומי. התנועה הלאומית והאידיאולוגית עברה קשיים רבים, עם גירוש [[ימית]] וחבל סיני כחלק מהסכם השלום עם מצרים, ולאחר מכן עם חתימת הסכמי אוסלוו בהמשך גירוש גוש קטיף. ביישובים ההתפתחה תעשייה ענפה, חקלאות מתקדמת, הוקמו מוסדות חינוך, [[ישיבה|ישיבות]], ו[[מכינה קדם צבאית|מכינות קדם צבאיות]]. הציונות הדתית מאמינה בערכי תרומה לעם ושירות צבאי, כחלק מתפיסה זו הוקם מערך השירות הלאומי, ורבים מבני
כיום מיוצגת הציונות הדתית בכנסת על ידי מפלגת [[הבית היהודי]], ממשיכתה של [[המפד"ל]] שרצה ביחד עם [[מפלגת תקומה]]. ח"כים [[דתיים לאומיים]] נוספים מכהנים ב[[הליכוד|ליכוד]] ובמפלגות נוספות.
|