צופן אתב"ש – הבדלי גרסאות

מפרשי המקרא מייחסים את השימוש בצופן אתב"ש כבר ל[[ספר ירמיהו]], בו במקום אחד מתנבא [[ירמיהו]]: {{ציטוטון|וּמֶלֶךְ שֵׁשַׁךְ יִשְׁתֶּה אַחֲרֵיהֶם|[[s:ירמיהו כה כו|ירמיהירמיהו כה כו]]}}, ובמקום אחר: {{ציטוטון|הִנְנִי מֵעִיר עַל בָּבֶל וְאֶל יֹשְׁבֵי לֵב קָמָי רוּחַ מַשְׁחִית|[[s:ירמיהו נא א|ירמיהירמיהו נא א]]}}. המפרשים שם כותבים לֵב קָמָי הוא כשדים לפי סדר אתב"ש. ובמקום אחר: {{ציטוטון|אֵיךְ נִלְכְּדָה שֵׁשַׁךְ וַתִּתָּפֵשׂ תְּהִלַּת כָּל הָאָרֶץ אֵיךְ הָיְתָה לְשַׁמָּה בָּבֶל בַּגּוֹיִם|[[s:ירמיהירמיהו נא מא|ירמיהירמיהו נא מא]]}}. [[תרגום יונתן]] ומפרשים אחרים עומדים על כך שכוונת הנביא במילה ששך היא לבבל בצופן אתב"ש. וכן ישנו איזכור ב[[ברייתא]] של ל"ב מידות שהאגדה נדרשת בהן (מידה כ"ט): "אם לתמורת האותיות, הרי כבר נאמר הנני מעיר על בבל ועל יושבי לב קמי".