יוליוס השני – הבדלי גרסאות

לאחר שהבטיח את תמיכתן של משפחות האצולה של רומא, העמיד בראש מעייניו את הרחבתה של [[מדינת האפיפיור]] באיטליה. כדי לבלום את התפשטותה של [[ונציה]] הקים ב- [[1508]] את [[הליגה של קמברה]] עם [[לואי השנים עשר, מלך צרפת]], [[מקסימיליאן הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|הקיסר מקסימיליאן]] ו[[פרננדו השני מלך אראגון|פרננדו השני]] מלך [[אראגון]]. אם כי כוחותיו של לואי השנים עשר הביסו את אלה של ונציה ב[[קרב אנדיילו]] ([[14 במאי]] [[1509]]), יוליוס השני הבין עד מהרה כי לצרפתים תוכניות משלהם לגבי איטליה. ב- [[1510]] הוא פרש מן הליגה של קמברה וכרת ברית עם ונציה, אך ברית זו הובסה שוב ושוב בידי הצרפתים.

 

 

ליוליוס השני הייתה משיכה עזה לאמנות. הוא הניח את [[אבן פינה|אבן הפינה]] ל[[בזיליקת סן פייטרו]], והיה פטרונם וידידם האישי של אמנים כמו [[דונטו ברמנטה|ברמנטה]], [[רפאל (צייר)|רפאל]] ו[[מיכלאנג'לו]], שממנו הזמין את ה[[פרסקו|פרסקאות]] של תקרת [[הקפלה הסיסטינית]].