קרינה מייננת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Eran.ishay (שיחה | תרומות)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ replaced: למרות ש ← אף על פי ש (3) באמצעות AWB
שורה 40:
 
==שימושים של קרינה מייננת==
למרותאף על פי שיש הרבה שימושים חיוביים לקרינה מייננת, חשיפה למנת יתר של קרינה עלולה להזיק לבריאות. עובדה זאת לא הייתה תמיד ידועה, אפילו בקרב מומחים. מותה של כלת [[פרס נובל]] [[מארי קירי]] מ[[אנמיה אפלסטית]] (aplastic anemia), נבעה כנראה מחשיפתה לקרינה מייננת בעת ממחקריה על חומרים רדיואקטיביים. בעבר היה נהוג בארצות הברית להשתמש במכשירי רנטגן לבדוק התאמת נעלים לרגלי ילדים; שימוש זה הופסק כשהתגלה הקשר בין קרינה לסרטן.
 
היות שקרינה מייננת חודרת לתוך חומרים רבים, יש לה שימושים רבים:
שורה 82:
 
===קרינת השמש===
למרותאף על פי שרוב קרינת השמש הוא בתחום של אור נראה (היינו קרינה לא מייננת), השמש גם פולטת חלקיקים בעלי אנרגיה גבוהה. רמת הקרינה על כדור הארץ מחלקיקים אלו תלויה במיקום היחסי של כדור הארץ במסלולו השנתי מסביב ל[[השמש|שמש]]. רוב הקרינה היא בצורת פרוטונים בעלי אנרגיה יחסית נמוכה (לעומת הקרינה הקוסמית), בתחום האנרגיה בין 10 עד 100 KeV.
עוצמת הקרינה וגם הספקטרום שלה אינם קבועים - עוצמתה גדלה לאחרי solar flare בו בזמן שעוצמת הקרינה הקוסמית יורדת קצת.{{הערה|1= הקטנה זאת נקראת '''הקטנת פורבוש''', על שם המדען שגילה את התופעה, סקוט פורבוש.}} ההסבר לתופעות הוא שכתוצאה מ'רוח השמש' (solar wind), השדה המגנטי של השמש מתארך ומסכך את כדור הארץ יותר טוב מפני הקרינה הקוסמית.
 
שורה 96:
ביחס לנזקי קרינה יש השפעה זהה בין מקורות קרינה טבעיים לבין מקורות קרינה שנוצרו על ידי בני אדם. הוועדה לויסות הגרעין ([[:en:Nuclear Regulatory Commission|NRC]]) בארצות הברית מחייבת את בעלי רישיון מטעמה להגביל את חשיפת עובדיהם המבוגרים למנה פחות מ-50 מיליסיורט לשנה. החשיפה הממוצעת לו חשוף האדם על פני כדור הארץ היא 2-3 מיליסיורט לשנה. החשיפה הממוצעת בארצות הברית היא 3.6 מיליסיורט לשנה; כ-80% מזה נובע מחשיפה למקורות טבעיים והשאר נובע ממקורות מעשה ידי אדם כגון קרני רנטגן רפואיים וסריקות [[טומוגרפיה ממוחשבת]]. החשיפה הממוצעת בבריטניה יותר נמוכה - רק 2.2 מיליסייורט. כאמור, חלק ניכר מן החשיפה ממקורות טבעיים בא מגז רדון, שיוצא מסלעי היסוד של בניינים ומצטבר ביסודות של בתים שאנם מאווררים היטב.
 
רמת קרינת הרקע משתנה בהרבה ממקום למקום - מ-1.5 מיליסיורט לשנה במקומות מסוימים עד יותר מ-100 מיליסיורט לשנה במקומות אחרים. בחלקים מן העיר [[רמסר]] שבצפון [[איראן]] המנה מקרינת הרקע מגיעה ל-260 מיליסיורט לשנה. למרותאף על פי שאנשים גרים באזור זה דור אחרי דור, לא רואים בהם שום סימן לשינויים גנטיים לעומת עמיתיהם שגרים במקומות עם רמות קרינה נמוכות יותר. עובדה זאת מובילה למסקנה שרמות קרינה גבוהות אבל יציבות גורמות לפחות נזק בבני אדם מהתפרצויות פתאומיות של קרינה.
 
חלק מן המקורות האל-טבעיים גורמים נזק לגוף האדם על ידי קרינה ישירה; אחרים גורמים לזיהום רדיואקטיבי שנכנס לגוף ומקרין את הגוף מבפנים.