אליעזר אליהו איגל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
[[קובץ:Dr.Lazar Elias Igel.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אברהם אליעזר אליהו הלוי איגל]]
'''אברהם אליעזר אליהו הלוי אִיגל''' ([[גרמנית]]: '''Lazar Elias Igel''', [[איטלקית]]: Lazaro Elia Igl, {{כ}}
[[28 בפברואר]] [[1825]] [[לביב|למברג]] –[[26 במרץ]] [[1892]] [[צ'רנוביץ]]) היה [[רב]] [[אוסטרי]], אורתודוקסי מודרני{{הערה|Baruch Terkatin, Lucian-Zeev Herşcovici ע'57 - הקהילה היהודית של צ'רנוביץ התפלגה ב-1872, כש-500 משפחות פרשו מהקהילה ודרשו להכיר בהם כקהילה אורתודוקסית נפרדת, לפי הדגם של הקהילות בהונגריה. בראש הפורשים עמד הרב האורתודוקסי המסורתי בנימין וייס. כעבור 3 שנים, בלחץ השלטונות, הושגה פשרה על פיה יהיו שני רבנים עבור העיר והפרוביציה. אחד הרבנים (מדובר ברב ד"ר איגל) היה אורתודוקסי מודרני בעל השכלה כללית, שנשא את התואר של רב ראשי של צ'רנוביץ, בעוד הרב השני, אורתודוקסי מסורתי בעל הכשרה מסורתית של ישיבה, עמד בנשיאות בית הדין הרבני והיה אחראי על נושאי השחיטה, הכשרות, לימוד התורה, נישואים וגירושים. הרב הראשי איגל שכן בהיכל קורל של צ'רנוביץ הרפורמיסטי, שנבנה ב-1877 והרב השני בבית הכנסת הגדול, שנבנה ב-1796. הרב איגל כיהן כרב מודרני לצד הרב האורתודוקסי-מסורתי בנימין וייס}} (רפורמיסט{{הערה|1=Lucian - Zeev Herşcovici, MATITYAHU SIMCHA RABENER ŞI REVISTA ZIMRATH HAARETZ: O PAGINĂ DIN ISTORIA MIŞCĂRII DE HASKALA DIN ROMÂNIA}}), יליד [[גליציה]] (כיום ב[[אוקראינה]]), מתלמידי [[שד"ל]], שכיהן כרב ומטיף של "עדת הנאורים"
{{הערה|{{הצפירה||מכתבי סופרים|1892/06/15|00301}}}} ([[תנועת ההשכלה|המשכילים]]){{הערה|Baruch Terkatin, Lucian-Zeev Herşcovici ע'57}} והיה הרב הראשי של העיר [[צ'רנוביץ]] ([[1854]]-[[1892]]) ושל כל [[בוקובינה]] (1878-1854), בימי השלטון האוסטרי.
שורה 20:
בנסיבות אלו בשנת [[1853]] נענה להצעתו של השר [[אדולף ילינק]] והציג מועמדותו לרבנות הראשית של צ'רנוביץ. נכבדי הקהילה הרפורמיסטים, (שכונו "ההולכים קדימה") התרשמו משמו הטוב כבעל ידע תלמודי מקיף ומדבקותו בערכי המוסר ובחרו בו לתפקיד של רב ראשי של צ'רנוביץ, ושל אזור בוקובינה.{{הערה|1=
.N.M.Gelber op.cit
}}{{הערה|B.Tercatin, L.Z.Herşcovici ע' 57}} למרות זאת איגל נתקל בהתנגדות עזה מצד האורתודוקסים המסורתיים (שכונו "העומדים")
Judaism didn't seem to be organized into the three branches, Orthodox, Conservative and Reform that we are familiar with today
}}
כפי שהעיד איגל בעצמו ב-[[6 במרץ]] [[1854]] בעיתון '''אלגמיינה צייטונג דס יודנטומס'''
([[Allgemeine Zeitung des Judentums]]) מכתבי השמצות רבים נשלחו נגדו אל גורמים בכירים אוסטרים ואף לקיסר.
{{הערה|1=שם}} אחרי פרסום דבריו גרעין ההתנגדות נגדו הצטמצם בעיקר לקבוצה קנאית גליציאנית שהייתה בעבר מעורבת בפעילות נגד הרב [[אברהם כהן (רב בלמברג)|אברהם כהן]]. משום כך השלטונות האוסטריים עיכבו את השבעת הרב איגל עד להפגת המתיחות בין יהודי צ'רנוביץ.
{{הערה|1=שם}} לפי הנחיית השלטונות, מנהיגי הקהילה ביטלו את תוצאות הבחירות וקיימו בחירות חדשות ב-[[10 במאי]] [[1854]].
הפעם ד"ר איגל זכה ב-147 קולות בעד ו-34 נגד. זה היווה ניצחון מוחץ של מחנה המשכילים בקהילת צ'רנוביץ.
{{הערה|1=שם}} בשנת [[1878]] הרשויות האוסטריות ביטלו את התפקיד של רב ראשי של האזור (Kreisrabbiner).{{כ}}
{{הערה|1=שם}} ==פעילותו בצ'רנוביץ ==
הרב ד"ר איגל היה פעיל בקהילה המודרנית המשכילית{{הערה| B.Tercatin.L.Z.Herşcovici ע'57 }} שהתארגנה סביב חברת ה"טמפל". היא פעלה החל מ-[[1857]] לשם בניית בית כנסת מפואר בצ'רנוביץ. בית הכנסת, הידוע כ[[בית הכנסת קורל של צ'רנוביץ]] או ה"טמפל" נחנך בשנת [[1877]].
בדרשותיו שקיים בשפה ה[[גרמנית]], שהייתה שגורה בפי רבים מיהודי העיר, ובשיעוריו הסביר הרב איגל את דרך החיים היהודית והגן עליה מפני ההתקפות של האנטישמים.
בצ'רנוביץ המשיך הרב איגל ללמד ולכתוב ספרים. נודע בקשריו ההדוקים עם נציגי ה[[תנועת ההשכלה היהודית|השכלה]] באזור, כמו אחיינו, הרב [[מתתיהו שמחה רבנר]] (1826-1888), אותו הזמין להיות מורה בצ'רנוביץ, וכן עם [[מרדכי סטרליסקר]], [[הלל כהנא]] ואחרים.
{{הערה|1= אסף טל, "אהבתי להזכר ברגעים של אושר", עמ'?
}}
כרב ומורה, לקח לידיו גם את ניהול בית הספר היהודי שהוקם בצ'רנוביץ ב-1853, וכלל 30 תלמידים. הוא לימד שם את יהדות 4 שעות בשבוע.
כמו כן, הקים בעיר סניף של [[כל ישראל חברים]].
{{הערה|1=שם.}} ==הפשרה בין האורתודוקסים ובין המשכילים==
המתיחות בין המחנות בקרב יהודי צ'רנוביץ לא פסקה. לאורך השנים [[1872]]-[[1849]] קהילת צ'רנוביץ והמוסדות הרבניים שלה ושל האזור הונהגו על ידי אקדמאים "משכילים" ועל ידי רבנים אורתודוסקסים מודרניים
{{הערה|Baruch Terkatin, Lucian-Zeev Herşcovici ע'57}}. בשנות 1860 פילוג הקהילה נראה בלתי נמנע. הרב הורוביץ-מייזלס, שהובס בבחירות על ידי ד"ר איגל, עזב את העיר וחזר לעיירת הולדתו בגליציה. בשנת [[1872]] היהודים הקרויים אז "אורתודוקסים" הקימו קהילה נפרדת והביאו בראשה רב מלומד בשם [[בנימין אריה וייס]] (1841 - 1912) שהתחנך גם הוא בלמברג.
בדצמבר 1872 ביטלו הרשויות את שתי הקהילות היהודיות הניציות והכריזו על בחירות לקהילה מאוחדת. איחוד שני הפלגים לקהילה מאוחדת הצליח רק בשנת 1875 כשסוכם, תוך כדי שיתוף פעולה בין הרב איגל והרב וייס, כי הראשון יכהן כרב הראשי של צ'רנוביץ, בעוד האחרון יכהן כ[[אב בית הדין]] של יהודי צ'רנוביץ ויהיה אחראי על ה[[שחיטה]], על [[תלמוד תורה]], על '''בית הכנסת הגדול''', ה[[מקווה|מקוואות]], וכו'. הרב איגל נפטר בצ'רנוביץ בשנת 1892.
שורה 57 ⟵ 65:
==לקריאה נוספת==
*
==קישורים חיצוניים==
| |||