סקוקי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קובץ על יד (שיחה | תרומות) מ הוספת קישור למעמד הביניים |
מ replaced: למרות ש ← אף על פי ש באמצעות AWB |
||
שורה 41:
[[קובץ:Skokie.png|שמאל|ממוזער|250px|לוגו הקו הצהוב של הרכבת העילית של שיקגו המוביל אל סקוקי ומכונה גם "סקוקי סוויפט".]]
'''סקוקי''' (ב[[אנגלית]]: '''Skokie''') הוא [[יישוב]] עירוני ב[[מחוז קוק (אילינוי)|מחוז קוק]] ממדינת [[אילינוי]] שב[[ארצות הברית]].
סקוקי נחשב על פי רוב לאחד מ[[פרוורי החוף הצפוני של שיקגו]]. אף על פי שלפי אומדן הסקר הקהילתי האמריקאי גרו בסקוקי 66,659 נפשות ב-1 ביולי 2007, היישוב רשמית עודנו "כפר". מעמד זה הוא זכר לעבר ה[[חקלאות|חקלאי]] של סקוקי. בראש הרשות המקומית ("מועצת הכפר") מכהן מאז אפריל [[2008]] ג'ורג' ואן דוסן.
שורה 59:
היישוב נוסד ככפר חקלאי בשנת 1888 ונקרא בתחילה ניילס סנטר. שמו של היישוב גרם לבלבול עם היישוב השכן ניילס. ב-15 בנובמבר [[1940]] שונה שם היישוב לסקוקי. היישוב נוסד בשכנות ליישוב אוונסטון. באוונסטון עברה כבר מסילת ברזל, דרך "גרין ביי" עברה דרכה וכמו כן הייתה לאוונסטון גישה לחוף ימת מישיגן. אל סקוקי לא הייתה תחבורה נוחה במשך כשלושים השנים הראשונות לקיומה.
במהלך שנות העשרים נסללה מסילת הרכבת של עמק סקוקי שעברה דרך היישוב. מעל למסילה נפרש קו מתח גבוה. המסילה וקו המתח הגבוה הקלו על עבודת החקלאים ועל מכירת התוצרת שלהם ובו זמנית האיצו את תהליך עיור היישוב וייקרו את ה[[נדל"ן]] שבו. ביישוב החלו להיבנות בניינים רבים. בעיקר בניינים המכילים שתיים או שלוש דירות נבנו ביישוב. נכון לשנת [[2008]], היישוב והיישובים השכנים לו עויירו לחלוטין. אין בשטחם אף לא חווה חקלאית אחת. החווה האחרונה בדרום [[פרוורי החוף הצפוני של שיקגו]] פעלה ביישוב השכן, גלנוויו, עד שהפכה למוזיאון. אולם,
לאחר קריסת שוק המניות בשנת [[1929]] שהחל את [[השפל הכלכלי הגדול]], נפסקה תנופת הבנייה בסקוקי וקו הרכבת שעבר ביישוב נסגר. אולם, קו המתח הגבוה שנפרש מעליו נשאר פעיל, נכון לשנת [[2008]]. מאז סגירת קו הרכבת, רק אחת מתחנותיו של אותו הקו פעילה - היא מקושרת לקו הצהוב של מערכת הרכבת העילית של שיקגו.
שורה 65:
יוזם הקמת קו הרכבת וקו המתח הגבוה היה סמיואל אינסול (Samuel Insull) - איש עסקים משיקגו שהיה בעליה של [[תחנת כוח]]. אינסול, שעבד אצל [[תומאס אלווה אדיסון]] לפני שהפך לאיש עסקים, רצה למכור חשמל בפרוורי החוף הצפוני, לגרום לסגירתן של תחנות הכוח המקומיות הקטנות ולעזור בפיתוח היישובים שקנו ממנו חשמל, על ידי מיקום תחנת רכבת בשטחם. עם פרוץ [[השפל הגדול]], אינסול [[פשיטת רגל|פשט רגל]] ורכושו הועבר לנושיו. הנושים לא הסתפקו בכך ותבעו אותו על [[מרמה]]. אינסול ברח מארצות הברית, הוסגר אליה וזכה במשפט.
סקוקי מושכת מהגרים יותר מפרוורים אחרים של ערים גדולות בארצות הברית. כמעט כל גל הגירה אל ארצות הברית גרם לשינוי משמעותי במבנה האוכלוסייה שלה. הבולט בגלי ההגירה האלה היה גל ההגירה היהודי שבין שתי מלחמות העולם ולאחר מלחמת העולם השנייה. עם ה[[הגירה]] ה[[יהודי]]ת הגדולה לארצות הברית, בעיקר [[בין שתי מלחמות העולם]], הפכה סקוקי, במשך שנים רבות, לפרוור בעל רוב יהודי ובכללם מספר רב של [[ניצולי השואה]]. על רקע זה ניהלה [[המפלגה הנאצית האמריקנית]] מאבק על זכותה לקיים מצעד בפרוור בשנים [[1977]] ו-[[1978]], שנודע בשם "[[פרשת סקוקי]]". בעקבות המקרה צולם סרט ה[[תעודרמה]] [[סקוקי (סרט)|סקוקי]]. בשנות התשעים של המאה העשרים היהודים חזרו להיות בה מיעוט, אם כי מיעוט גדול. בפרוור זה יש בתי כנסת רבים כמו גם קבוצת ישיבות חנויות באוריינטציה יהודית ומזנונים כשרים.
משנת [[1929]] ועד [[1950]] נבנו בפרוור מעט בתים חדשים. אף על פי כן, במהלך שנות הארבעים ושנות החמישים כאשר דור ה[[בייבי בומרס]] עברו עם בני משפחותיהם מהעיר שיקגו לאזור הפרוורים של שיקגו הדיור בסקוקי החל להתפתח שוב. בפרוור יש גנים ציבוריים ובריכות ציבוריות מפותחות, כמו גם שמורות טבע מיוערות.
==דמוגרפיה==
לפי [[מפקד אוכלוסין|מפקד האוכלוסין]] לשנת 2000, ביישוב שוכנים 63,348 אנשים, 23,223 משקי הבית המכילים 17,045 משפחות. רמת הצפיפות ביישוב הייתה 6,309 אנשים לכל [[קילומטר מרובע]], אשר מתגוררים ב-23,702 יחידות דיור.
משנות החמישים של המאה ה-20 סקוקי הפך למוקד של הקהילה ה[[יהודי]]ת באזור שיקגו. בסקוקי נבנו [[בית כנסת|בתי כנסת]] רבים אשר ממשיכים למשוך אל היישוב מהגרים יהודים (עד לאחרונה בעיקר מאזור [[ברית המועצות]], במהלך סוף המאה ה-20).
| |||