פרוטרום – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ "האתר הרשמי" ← תבנית:אתר רשמי (תג) (דיון)
מ תקלדה, מתן שם לתמונה
שורה 1:
{{חברה מסחרית
|שם=פרוטרום תעשיות בע"מ
|סמל=[[קובץ:Frutarom-Logo.gif|240px|לוגו של פרוטרום]]
|תמונה=
|סוג=[[חברה ציבורית]]
שורה 25:
[[קובץ:THE MAIN HALL AT THE "FRUTAROM" CHEMICAL PLANT IN HAIFA. תעשייה. בצילום, פועלים במפעל לכימיקלים "פרוטרום" בחיפה.D834-022.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אולם הייצור המרכזי של מפעל פרוטרום בחיפה, 1946]]
'''פרוטרום תעשיות בע"מ''' (ב[[אנגלית]]: '''.Frutarom Industries Ltd''') היא חברה ישראלית העוסקת בייצור ושיווק חומרי-גלם לתעשיית הטעם והריח; ותערובות טעם וריח לתעשיות המזון והקוסמטיקה.
החברה היא אחת מ-10 החברות הגדולות בעולם בפיתוח ובייצור של טעמים וחומרי גלם לטעמים בתעשיית המזון והמשקאות.. [[נייר ערך|ניירות הערך]] שלה נסחרים ב[[הבורסה לניירות ערך בתל אביב|בורסה לניירות ערך בתל אביב]] (TLV:FRUT) וב[[הבורסה לניירות ערך בלונדון|בורסה לניירות ערך בלונדון]]. מניית החברה כלולה ב[[מדד תל אביב 35]].
 
== היסטוריה ==
שורה 36:
יהודה ארטן צרף אליו את משה (מוריס) גרזון, בעל ניסיון רב בנושאי מסחר ובעל ידע בשפות, והשניים היו מנהלים כלליים משותפים.
 
המפעל יצר תמציות מצמחים ומפירות{{הערה|{{הצופה||מפעולות האגוד למען תוצרת הארץ|1938/02/09|00302}}}}, זיקק והפריד ויצר חומרי גלם לתעשיות המזון, התמרוקים ואחרות{{הערה|{{דואר היום||תנועת ההשתתפות בתערוכה|1936/01/16|00400}}}}. עיקר התוצרת היה מיועד לייצוא לאירופה, מתוך הערכה שהשוק המקומי לא היה מגוון דיו לקליטת התוצרת. חלק מהייצוא הופנה גם לארצות השכנות. על כן, המפעל ייבא את חומרי הגלם שלו ללא מכס תוך התחייבות לייצא את כל התוצרת. כאשר התברר שיש שוק מקומי לתוצרת (כ-15% מתוצרת המפעל בשנת 1937{{הערה|{{דבר||תמציץ בעמק זבולון|1937/12/29|00304}}}}) נאלצו בבית החרושת לייצא את התוצרת למצרים ולייבא אותו חזרה תוך תשלום מכס. בעקבות זאת התפרסמו רינונים שהחברה מוכרת תוצרת חוץ{{הערה|{{דבר||תמציץ|1937/03/28|00306}}}}. למפעל היה סוכן בקהיר, שהופיע יום אחד ושאל אם יוכלו לייצר תמצית בריח תות-שדה. כמובן, ענה יהודה ארטן, כמה אתה רוצה? – 10 ק"ג, ענה הסוכן. –מה? כל כך הרבה, לשם מה? הסביר הסוכן, שיש לו במצרים יצרני משחות נעליים, שרוצים לייצר משחה בריח זה.
 
מפעם לפעם התעוררו בעיות בין המפעל לבין מועצת פועלי חיפה, שמזכירה הכללי היה [[אבא חושי]]. אמנם זה הילל את מדיניות המפעל לתת חופשה שנתית לעובדים, בתשלום מלא, שבועיים בשנה – חידוש גדול בארץ ישראל באותם ימים - אך תמיד דרש יותר. עם זאת, בכל התקופה הנסקרת לא היה במפעל אף יום [[שביתה]] אחד.
 
בין הפעולות האחרות הלא-מקובלות אז בארץ, נהג המפעל לקיים פעם בשנה טיול לעובדיו, וב[[ט"ו בשבט]] היו כל העובדים יוצאים ונוטעים עצים בחצר המפעל.