רפאל אלעזר בן-טובו – הבדלי גרסאות

נולד ב[[רבאט]] שב[[מרוקו]] בשנת [[ה'תקפ"ה]] ([[1825]]) לערך. בצעירותו למד מפי רבי סעדיה מארג'י, לצד ידידו הרב [[דוד בן שמעון]]. בשנת [[ה'תרי"ח]] ([[1858]]), יצאו הרב בן טובו והרב בן שמעון במסע לכיוון ארץ ישראל, יחד עם כ-400 יהודים ממרוקו. במסעו שהה לתקופה קצרה ב[[טנג'יר]], שם התוודע אליו רב העיר מרדכי בן ג'ו{{הערה|[[אנציקלופדיה ארזי הלבנון]] בערכו}} וב[[גיברלטר]]{{הערה|ב[[שו"ת]] "ויאמר יצחק" לר' [[יצחק בן וואליד]] ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=744&pgnum=125, ח"א יו"ד סי' סח]), ישנה תשובה אליו לגיברלטר משנה זו. הרב [[יוסף בן נאים]] ("מלכי רבנן" אות א', דף כג עמוד א) הסיק שמדובר בו, אולם ב[https://dbs.bh.org.il/he/%D7%91%D7%9F-%D7%98%D7%95%D7%91%D7%95/%D7%A9%D7%9D%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%94 אתר בית התפוצות] נטען שאלו שני חכמים שונים.}}. בבואו ארצה השתקע בירושלים, והתמנה ל[[דיין (הלכה)|דיין]] בבית הדין של העדה המערבית על ידי חברו הרב בן שמעון, שכיהן אז כרב ואב בית הדין של העדה. עמד בקשרים טובים עם חכמי כל העדות בעיר, ובספרו מופיעים מחכמי העדות האשכנזית והספרדית. לאחר פטירת הרב בן שמעון, בשנת [[ה'תר"מ]] ([[1880]]), התמנה ר' אליעזר לכהן כרב תחתיו. בתפקיד זה כיהן כשש שנים, עד לפטירתו ב[[כ"ג באדר]] א' [[ה'תרמ"ו]] ([[28 בפברואר]] [[1886]]). נקבר בחלקת המערביים ב[[בית הקברות היהודי בהר הזיתים]]. ב[[הרובע היהודי|רובע היהודי]] שב[[העיר העתיקה (ירושלים)|עיר העתיקה]] קייםנבנה בית כנסת על שמו{{דרוש מקור}}.