שבט ראובן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תיקנתי את שמו של החוקר זכריה קלאי אשר היה רשום "קלעי". אני הנכד שלו וכמו כן הוספתי קישור לצורך אימות האיות.
שורה 41:
תחום נחלת השבט, בגבולותיו הטבעיים, הם: בצפון - [[נחל חשבון]], במערב [[ים המלח]], בדרום [[נחל ארנון]] ובמזרח - המדבר וארץ [[בני עמון]]. לשם הגדרת התחומים הגאוגרפיים בנחלת השבט בתיאור מובאים מונחים ייחודיים כמו: "וְכָל הַמִּישֹׁר", "בְּהַר הָעֵמֶק" - שטח ההר היורד בתלילות לעמק, "אַשְׁדּוֹת הַפִּסְגָּה" -שהם המורדות המערביים של עבר הירדן לים המלח ו"הירדן והגבול" שהם [[בקעת הירדן]]. מלבד ממלכות סיחון וארץ חשבון, כלולה בנחלה גם מקום מושבם של "נְסִיכֵי סִיחוֹן" - אשר הזמינו את [[בלעם]] לקלל את עם ישראל.
 
חוקר המקרא, זכריה קלעיקלאי<ref>{{Cite news|url=https://www.haaretz.co.il/magazine/obit/1.2863097|title=מוכר הפסנתרים שגילה את נחלות שבטי ישראל|last=אדרת|first=עופר|date=2016-02-25|newspaper=הארץ|language=he|access-date=2018-03-18}}</ref>, עמד על התופעה לפיה הנחלה כוללת תיאורים של אזורים גאוגרפים ומגדיר אותה כך: תיאור הנחלה של שבט ראובן כולל "מניין תחומים": תחומים "קטנים" אלו הערים והחצרות ותחומים "גדולים" כמו: "וְכָל הַמִּישֹׁר עַל מֵידְבָא". גם סדר מניין המקומות מתחיל מהתחומים הגדולים ועובר - ל"קטנים" - לערים ולחצרות: תחילה במערב, עובר למזרח ומסיים בצפון - ליד בֵית פְּעוֹר, המוכר לנו מ[[ערבות מואב]] - מושב [[שבטי ישראל]] - קודם לכניסת לארץ ישראל המערבית בימי [[יהושע בן נון]].
 
===תיאור הגבול===
שורה 68:
==לקריאה נוספת==
* [[יהודה אליצור]] ו[[יהודה קיל]], '''אטלס [[דעת מקרא]]''', ירושלים: הוצאת [[מוסד הרב קוק]], ירושלים 1993.
* זכריה קלעיקלאי, '''נחלות שבטי ישראל''', ירושלים: הוצאת [[מוסד ביאליק]], 1967.
 
==קישורים חיצוניים==