סנהדרין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישורים פנימיים |
סקריפט החלפות (אספ), הסרת קישורים עודפים |
||
שורה 3:
'''סַנְהֶדְרִין''' (או '''סנהדרֵי גדולה''' או '''בית דין הגדול''') הוא [[בית דין (הלכה)|בית דין]] של שבעים ואחד (ולדעת [[רבי יהודה]] שבעים) דיינים שהיווה ערכאה עליונה לפסיקת הלכה ומשפט בעם היהודי.
הסנהדרין פעלה בעם ישראל עד שנת [[425]] לערך,
== מקור השם ==
מקור המילה ב[[יוונית]]: συνέδριον ([[תעתיק]]: סִינְהֶדְרִיוֹן), ופירושה המקורי "מועצה" או "מקום כינוס" (מילולית: ישיבה ביחד). כך נקראו מועצות ובתי דין שפעלו בשווקים של ערי [[יוון העתיקה]]. המילה התקבלה ב[[לשון חז"ל]], שהושפעה מהלשון היוונית, ומבחינה דקדוקית נוקטים לגביה לשון נקבה ("הסנהדרין יושבת", "הסנהדרין דנה" וכדומה). <!-- במקור הופיע: "[[רבי עובדיה מברטנורא]] בפירושו למשנה הראשונה ב[[מסכת סנהדרין]] מפרש שסנהדרין היא "
== מקור סמכותה ==
שורה 17 ⟵ 14:
וְהָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה בְזָדוֹן לְבִלְתִּי שְׁמֹעַ אֶל הַכֹּהֵן הָעֹמֵד לְשָׁרֶת שָׁם אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ אוֹ אֶל הַשֹּׁפֵט – וּמֵת הָאִישׁ הַהוּא, וּבִעַרְתָּ הָרָע מִיִּשְׂרָאֵל, וְכָל הָעָם יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ וְלֹא יְזִידוּן עוֹד.|מקור={{תנ"ך|דברים|יז|ח|יא}}}}
ב[[תורה שבעל פה]], "המקום אשר יבחר ה'" מתפרש כ[[בית המקדש]] שב[[ירושלים]], והסמכות ההלכתית שהייתה שם בתקופת חז"ל היא הסנהדרין שישבה ב[[לשכת הגזית]] שב[[העזרה|עזרת]] [[בית המקדש השני|בית המקדש]], ושאבה את סמכותה ממקום זה. לכן, כאשר הסנהדרין אינה יושבת שם היא מאבדת את סמכותה
חז"ל פירשו שעונש המוות מתייחס למקרה של "[[זקן ממרא]]" – אחד מן החכמים ה[[סמיכה לרבנות|סמוכים]] שאינו מקבל את הסמכות העליונה של הסנהדרין, ו[[פסק הלכה|מורה הלכה למעשה]] בניגוד לדבריה.
שורה 25 ⟵ 22:
* בית דין של '''שלושה''' דיינים, שרשאי לדון בדיני ממונות (הלוואות, גזילות, חבלות, וכיוצא בהן). בית דין מסוג זה נוהג אף בחוץ לארץ.
* בית דין של '''עשרים ושלושה''' דיינים ("סנהדרי קטנה"), אשר רשאי לדון אף ב[[דיני נפשות]]. בית דין כזה היו מעמידים בכל קהילה יהודית בארץ ישראל שיש בה יותר מ־120 (לפי דעה אחרת: 230{{הערה|דעת רבי נחמיה ב{{משנה|סנהדרין|א|ו}}.}}) אנשים, ועוד אחד לכל שבט ושבט{{הערה|{{בבלי|סנהדרין|טז|ב}}.}}. בית דין זה נוהג אף הוא בחוץ לארץ, אך לא יותר מאחד בכל מחוז.
* הסנהדרין, שהיא בית דין
: בנוסף, הסנהדרין פוסקת הלכה לכל ישראל בכל המחלוקות המתעוררות בדיני תורה, ועל פי תורת ישראל, [[מצווה לשמוע לדברי חכמים|חייבים הכול לעשות על־פי הוראתם]]. עניינים נוספים הנוגעים לעם ישראל היו גם הם בסמכותו של בית הדין הגדול, כגון [[קידוש החודש]], [[עיבור השנה]], מינוי [[כהן גדול]], מינוי "סנהדרי קטנה" בכל עיר ועיר, ועוד.
שורה 35 ⟵ 32:
* ואין מעמידין בסנהדרין אלא כוהנים ולויים וישראליים מיוחסים, הראויין להשיא לכהונה.
* אין מעמידין בכל סנהדרין לא זקן מופלג בשנים ולא [[סריס]], מפני שיש בהן אכזריות, ולא מי שאין לו בנים, כדי שיהיה רחמן.
* כשם שבית דין מנוקין בצדק, כך צריכין להיות מנוקין מכל מומי הגוף. וצריך להשתדל ולבדוק ולחפש שיהיו כולן בעלי שיבה, בעלי קומה, בעלי מראה, נבוני לחש, ושיהיו יודעין ברוב הלשונות כדי שלא תהיה סנהדרין שומעת מפי התורגמן
=== כהנים ולוויים ===
ה[[כהנים]] וה[[לוי (יהדות)|לוויים]] שימשו בהיסטוריה גם כדיינים בסנהדרין, ולהלכה נפסק שמצווה (אך לא חובה) למנות אותם בכל הרכב של הסנהדרין
יש שטענו כי רצוי למנות כהן כנשיא הסנהדרין, שיכהן כסמכות הרוחנית העליונה אליה פונים בשאלות קשות
הקשר בין כוהנים ולויים לבין הסנהדרין מופיע לראשונה בפסוק מ[[ספר דברים]]: {{ציטוטון|... וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְאֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט.|{{תנ"ך|דברים|יז|ח}}.}}
שורה 48 ⟵ 45:
* ב[[עגלה ערופה]]: {{ציטוטון|כִּי יִמָּצֵא חָלָל בָּאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ... וְנִגְּשׁוּ הַכֹּהֲנִים בְּנֵי לֵוִי כִּי בָם בָּחַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בְּשֵׁם ה' וְעַל פִּיהֶם יִהְיֶה כָּל רִיב וְכָל נָגַע.|{{תנ"ך|דברים|כא|ה}}.}}
מקור נוסף להלכה זו נמצא ב[[מדרש תנאים]], שם כתוב: "כל סנהדרין שהיא משולשת הרי זו משובחת". לפי פירוש ה[[מלבי"ם]], כוונת המדרש היא שמומלץ לסנהדרין כי שליש מהדיינים בה יהיו כוהנים, שליש – לויים ושליש – ישראלים
== היסטוריה ==
=== ייסודה ומיקומה ===
[[קובץ:Schott Temple of Solomon Sanhedrin.jpg|330px|ממוזער|[[לשכת הגזית]] מתוך מודל [[בית המקדש הראשון]] של גרהרד שות, סוף המאה ה-17]]
הסנהדרין, או בשמה המקורי "מועצת הזקנים", הייתה המוסד הדתי העליון ב[[ממלכת יהודה|יהודה]] ב[[ימי בית שני]], אך שימשה גם כהנהגה מדינית. המוסד התפתח ממוסד קדום לו – '''ה[[כנסת הגדולה]]'''. בידיה רוכזו סמכויות משפטיות ומדיניות. היא הנהיגה את העם וייצגה אותו, והיוותה גם [[בית מדרש]] עליון ללימוד תורה. את הבסיס לסנהדרין נטלו [[חז"ל]] מ־70 הזקנים שסייעו ביד משה רבנו במשפט ({{תנ"ך|במדבר|יא|טז|יז|קצר=כן}}).
שורה 62 ⟵ 57:
לאחר החורבן נדדה הסנהדרין ממקום למקום:
{{ציטוט|תוכן=גלתה סנהדרין… מלשכת הגזית לחנות ומחנות לירושלים, ומירושלים ליבנה, ומיבנה לאושא, ומאושה ליבנה, ומיבנה לאושה, ומאושא לשפרעם, ומשפרעם לבית־שערים, ומבית־שערים לציפורי, ומציפורי לטבריא.|מקור={{בבלי|ראש השנה|לא|א}}-[[s:ראש השנה לא ב|עמוד ב]]}}
לאחר חורבן הבית, ישבה הסנהדרין ב[[יבנה]] עד [[מרד בר כוכבא]] (הסתיים ב־[[135]]), בעקבות המרד והגזרות שגזרו הרומאים בעקבותיו על יהודה, עברה הסנהדרין ל[[הגליל|גליל]]. היא ישבה בכפרים קטנים כמו [[אושא]] ו[[שפרעם]], כדי להרחיק ממנה את עינה של הקיסרות הרומאית. [[רבי יהודה הנשיא]] - [[נשיא הסנהדרין]], שישב ב[[בית שערים]], העביר לעירו את הסנהדרין, וכאשר חלה ועבר ל[[ציפורי (יישוב עתיק)|ציפורי]], עברה אתו לשם גם הסנהדרין. בימי [[רבי יהודה נשיאה]], עברה הסנהדרין ל[[טבריה]] למשך תקופה ארוכה.
שורה 74 ⟵ 69:
לאחר ביטול הסנהדרין, היו ניסיונות שונים במהלך השנים לחדש את הסמיכה ואת הסנהדרין, רובם ככולם נכשלו.
הראשון והמקיף בין ניסיונות אלו היה פולמוס הסמיכה, שאותו הוביל [[מהר"י בירב]]. מהר"י בירב סמך, על פי שיטתו, ארבעה חכמים, שסמכו חכמים נוספים, אך לא התגבש מניין מספיק עבור סנהדרין. בשאר הניסיונות לא נסמך איש. [[מהר"י בירב, וכן הבאים אחריו, נסמכו על מה שכתב ה[[רמב"ם]] ב[[פירוש המשנה לרמב"ם|פירושו למשנה]]{{הערה|על {{משנה|סנהדרין|א|א|ללא=שם}}}}, וגם בהלכות סנהדרין שב[[משנה תורה]]: "שאם יסכימו כל החכמים שבארץ ישראל למנות דיינים ולסמוך אותם, הרי אלו סמוכים ויש להם רשות לדון דיני קנסות ולסמוך חכמים אחרים"{{הערה|{{רמב"ם|שופטים|סנהדרין והעונשין המסורין להם|ד|יא}}}}.
== ראו גם ==
| |||