ויקיפדיה

סימנה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
הרחבה
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{עיר
| שם = סימנה
| סוג יישוב = עיירה
| שם בשפת המקור = Simno
|סמל=[[קובץ:Simnas COA.gif|ממוזער|סמל סימנה]]▼
| מדינה = ליטא
| גובה = 97
|גובה= 97
|אוכלוסייה = 1514
| שנת אוכלוסייה=2011
| אזור זמן = EET (UTC+2)▼
| קואורדינטות = 54°24′0″N 23°39′0″E
|מפה={{מממו}}
▲| אזור זמן = EET (UTC+2)
}}
'''סימנה''' (ב[[אנגלית]]: '''Simnas''', וב[[פולניתליטאית]]: '''Simno''') היא עיירה הממוקמת 23 ק"מ ממערב ל[[אליטא|אליטוס]], בדרום [[ליטא]].▼
 
▲'''סימנה''' (ב[[אנגלית]]: '''Simnas''', וב[[פולנית]]: '''Simno''') היא עיירה הממוקמת 23 ק"מ ממערב ל[[אליטא|אליטוס]], בדרום [[ליטא]].
▲[[קובץ:Simnas COA.gif|ממוזער|סמל סימנה]]
[[קובץ:LietuvaSimnas.png|ממוזער|מפת סימנה]]
 
== תולדות היישוב ==
[[קובץ:Simnas.jpg|ממוזער|אגם סימנה]]
]]
סימנה מוזכרת בתחילת המאה ה-16 כאחוזת צייד של נסיכי [[ליטא]]. העיירה החלה להתפתח בתחילת המאה ה-17. בשנת [[1626]] הוענקו לה [[זכויות מגדבורג]]יות, זכויות אוטונומיות. בשנת [[1795]] אחרי החלוקה השלישית של פולין עברה סימנה לתחום פרוסיה, ושם נשארה עד שנת [[1807]] כאשר סופחה לה "דוכסות הגדולה של ורשה". משנת [[1815]] שלטו בה הרוסים, ולאחר מכן צירפו אותה לפלח סובלק. מאמצע המאה ה-19 ואילך הייתה סימנה מרכז [[נפה (יחידה שלטונית)|נפה]], יחידת חלוקה מנהלית במדינות, היא מבוססת על אזור גאוגרפי במדינה ומשמשת למטרות ניהוליות או אחרות.
 
שורה 27 ⟵ 24:
היישוב היהודי בסימנה מתועד כבר במאה ה-18.
 
בשנת [[1766]] נרשמו בסימנה 325 יהודים משלמי מס- גולגולת. היהודים עסקו בחנוונות, במלאכה, בחקלאות ובדייג. היו גם יהודים שהיו בעלי משקים קטנים. כמעט ליד כל בית היה משק עזר. בסביבת סימנה היו שש אחוזות, כל אחת על שטח של 1500 [[הקטאר]], בבעלות יהודים. שלושת האגמים  שהיו בסביבת סימנה היו שייכים ליהודים, אגם ז'ווינט, שהשתרע על שטח נרחב, היה שייך למשפחת האחים זאב ונחום אישלונדסקי ולגיסם נוח רוזנטל. שני האגמים האחרים היו שייכים לשלושה שותפים נחום אישלונדסקי, שאול ביאלוצקי ואברהם גולדברג. שתי טחנות הקמח היו בבעלות של יהודים בילצקי וכהן, והשנייה של חיים פלקסמן, ברגסון ורבינוביץ. אחת מן הטחנות סיפקה  כוח חשמל לעיירה.<ref>{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://dbs.bh.org.il/he/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%A0%D7%94/%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9D|הכותב=|כותרת=אתר בית התפוצות|אתר=|תאריך=|תאריך_וידוא=2018-03-13}}</ref>}}
 
בשנת [[1900]] פרצה בסימנה שריפה גדולה, ועשרות בתים של יהודים נשרפו.
שורה 40 ⟵ 37:
 
=== בשואה ===
ב-[[23 ביוני]] [[1941]] יום לאחר המתקפה הגרמנית על ברית המועצות, נכנס הצבא הגרמני לסימנה. בהפצצה שקדמה לכניסת הצבא נהרגה צעירה יהודייה אחת, ויהודים רבים נמלטו מהעיירה לכפרי הסביבה. בחסות הגרמנים התארגן ממשל אזרחי ליטאי בסימנה. היהודים נצטוו לעזוב את הכפרים ושבו לבתיהם בעיירה.  בסימנה נתמנתה נציגות יהודית שכללה גם את הרב דב-בר שניצר, ובמשך כחדשיים התנהלו חיי היהודים בשקט יחסי. רק הגברים הוצאו מדי יום לעבודות כפייה עבור הגרמנים.<ref name{{הערה|שם=":0">פנקס הקהילות|{{צ-ספר|מחבר=דב לוין (עורך), יוסף רוזין (עורך משנה)|שם=פנקס הקהילות ליטא|מו"ל=יד ושם|שנת הוצאה=תשנ"ו}}</ref>}}
 
ב-[[22 באוגוסט]] בהוראת הגרמנים נלקחו מהעיירה 100 גברים יהודים צעירים ובריאים, כביכול, לעבודות מחוץ לעיירה. הם הוסעו לעיר המחוז אליטוס ונרצחו שם בלילה שבין 28 ל-29 באוגוסט.
שורה 51 ⟵ 48:
 
=== חינוך ===
הילדים היהודיים בעיירה קיבלו את חינוכם ב"[[תלמוד תורה|חדר]]", שהיה ממקומם במספר אזורים בסימנה, ובבית הספר היהודי – העברי של רשת "תרבות", ששכן בבניין מיוחד שהוקם עבורו. לאחר סיום לימודיהם בבית הספר עברו רבים מן הבוגרים ללמוד בגימנסיות העבריות. חלקם המשיכו את לימודיהם באוניברסיטה הליטאית בקובנה. בסימנה הייתה ספרייה גדולה בעברית וביידיש והתנהלו בה חיי תרבות. כמו כן עוד לפני מלחמת העולם הראשונה פעלו בסימנה שתי תנועות ציוניות:  "השומר הצעיר" ובית"ר.<ref name{{הערה|שם=":0"פנקס />הקהילות}}
 
=== בית כנסת ===
שורה 78 ⟵ 75:
{{הערות שוליים}}  
[[קטגוריה:ליטא: עיירות יהודיות]]
[[קטגוריה:ליטא: ערים]]
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/סימנה"