רבי מאיר בעל הנס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yechiel.sh (שיחה | תרומות) מ ←ראו גם |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 6:
הייחוס המסורתי של הקבר לתנא רבי מאיר מבוסס על סיפור ב[[תלמוד]] על [[נס]] שנעשה לתנא רבי מאיר - [[הצבא הרומי|חיילים רומאים]] שרדפו אחריו הוכו ב[[עיוורון|סנוורים]]; הוא הבטיח לסוהר ששחרר את גיסתו מ[[בית בושת]], שבו הוחזקה על ידי הרומאים כעונש, שיינצל אם יאמר "אלהא דמאיר ענני", והבטחתו התקיימה{{הערה|{{בבלי|עבודה זרה|יח|א}}}}.
לעומת זאת, לדעת הרב [[ראובן מרגליות]] ואחרים{{הערה|{{אנצ דעת|946|מאיר בעל הנס}}}} אין רבי מאיר בעל הנס זהה עם רבי מאיר, לאור העובדה שמצייני הקברות בארץ ישראל ציינו גם את קבר התנא רבי מאיר וגם את קבר רבי מאיר בעל הנס. לדעת מרגליות, למעשה כלל לא היה תנא בכינוי כזה, ואין הוא אלא אגדה בעלמא{{הערה|ראובן מרגליות, בספרו "שמות וכינויים בתלמוד".}}. לדעתו, מקור האגדה על "רבי מאיר בעל הנס" נעוץ ב[[עלייה לארץ ישראל|עלייתו ארצה]] של ה[[רמב"ן]] ופעולתו ליישוב הארץ ולאחזקת תלמידי חכמים. הוא משער שהיו אז [[קופת צדקה|קופות צדקה]] על שמו של
בשל סיפורים אלו התפתחה אמונה עממית כי רבי מאיר הבטיח ישועות לכל מי שינדב [[צדקה]] לעניי [[ארץ ישראל]] ל[[עילוי נשמה|עילוי נשמתו]]. על כן, ישנם רבים שהולכים [[פולחן קברי צדיקים ביהדות|להתפלל בציוּן]] הנחשב ל[[קבר רבי מאיר בעל הנס|קברו]], ותורמים כסף לצדקה. בפרט ב[[י"ד באייר]], [[פסח שני]], נוצר [[מנהג (יהדות)|מנהג]] לפקוד את קברו של רבי מאיר ולתת צדקה. מנהג זה החל לראשונה בשנת [[תרכ"ז]] ([[1867]]), אז הוקם בניין על קברו{{הערה|חיים סיימונס, '''עליה לקברי צדיקים בחודש אייר''', 'סיני' קח, עמ' 14.}}. לפי המנהג, בשעת נתינת הצדקה אומרים את פסוק התפילה המופיע בסיפור התלמודי על הנס של רבי מאיר: "אלהא דמאיר עננו".
| |||