רבי מאיר בעל הנס

בעל מופתים הקבור בטבריה וזהותו שנויה במחלוקת

רבי מאיר בעל הנס הוא כינויו של עושה נפלאות הקבור בטבריה. הכינוי מופיע החל מהמאה ה-18, ובאופן מסורתי מקובל לזהות אותו עם התנא רבי מאיר, אך יש השוללים זיהוי זה. קברו, קבר רבי מאיר בעל הנס, הוא מוקד עלייה לרגל.

קבר רבי מאיר בעל הנס, זולטן קלוגר 1937
קבר רבי מאיר בעל הנס
תפלות שונות. תרס"ה. בגדד. 

זהותו עריכה

הייחוס המסורתי של הקבר לתנא רבי מאיר מבוסס על סיפור בתלמוד על נס שנעשה לתנא רבי מאיר, לפיו חיילים רומאיים שרדפו אחריו הוכו בסנוורים; הוא הבטיח לסוהר ששחרר את גיסתו מבית בושת, בו הוחזקה על ידי הרומאים כעונש, שיינצל אם יאמר "אלהא דמאיר ענני" והבטחתו התקיימה[1].

לעומת זאת, לדעת הרב ראובן מרגליות ואחרים[2] אין רבי מאיר בעל הנס זהה עם רבי מאיר, לאור העובדה שמצייני הקברות בארץ ישראל ציינו גם את קבר התנא רבי מאיר וגם את קבר רבי מאיר בעל הנס. לדעת מרגליות, למעשה כלל לא היה תנא בכינוי כזה, ואין הוא אלא אגדה בעלמא[3]. לדעתו, מקור האגדה על "רבי מאיר בעל הנס" נעוץ בעלייתו ארצה של הרמב"ן ופעולתו ליישוב הארץ ולאחזקת תלמידי חכמים. הוא משער שהיו אז קופות צדקה על שמו של הרמב"ן, וכאשר הגיעו ארצה בתקופה מאוחרת יותר מצאו את השם "קופות רמב"ן" ופתחו את ראשי התיבות בטעות כ"רבי מאיר בעל נס", וקראו על שם זה את קופות הצדקה.

ע"פ הגמרא רבי מאיר היה צאצא של נירון קיסר[4].

קופת רבי מאיר בעל הנס עריכה

בשל סיפור הנס המוזכר בתלמוד שהובא לעיל, התפתחה אמונה עממית כי רבי מאיר הבטיח ישועות לכל מי שינדב צדקה לעניי ארץ ישראל לעילוי נשמתו. על כן, ישנם רבים שהולכים להתפלל בציוּן הנחשב לקברו, ותורמים כסף לצדקה. בפרט בי"ד באייר, פסח שני, נוצר מנהג לפקוד את קברו של רבי מאיר ולתת צדקה. מנהג זה החל לראשונה בשנת תרכ"ז (1867), אז הוקם בניין על קברו[5]. לפי המנהג, בשעת נתינת הצדקה אומרים את ביטוי התפילה המופיע בסיפור התלמודי על הנס של רבי מאיר: "אלהא דמאיר עננו".

קהילות רבות אף החזיקו, ומחזיקות עד היום, "קופת צדקת רבי מאיר בעל הנס", המפורסמות והגדולות שביניהן הן:

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף י"ח, עמוד א'
  2. ^ מאיר בעל הנס, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
  3. ^ ראובן מרגליות, בספרו "שמות וכינויים בתלמוד".
  4. ^ גיטין נו א – ויקיטקסט, באתר he.wikisource.org
  5. ^ חיים סיימונס, עליה לקברי צדיקים בחודש אייר, 'סיני' קח, עמ' 14.