פובליוס קלודיוס פולכר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 14:
בשנת 62 לפנה"ס היה פולכר מעורב בשערוריית חילול קודש דתית. הוא קיים קשרים רומנטיים עם [[פומפיאה סולה]], אשתו של [[יוליוס קיסר]], שכיהן באותו זמן כ[[פונטיפקס מקסימוס]]. פומפיאה, בתוקף מעמדה כאשת הפונטיפקס מקסימוס, הייתה אחראית על ארגון טקסי ה[[בונה דיה]], שבהם הורשו להשתתף רק נשים. פולכר התגלה לאחר שהסתנן לאחד הטקסים שארגנה פומפיאה כשהוא מחופש לאישה, אך הצליח לברוח מביתה מבלי שיתפסו אותו. בשל כך הוא הודח מכהונתו כ[[קוואיסטור]], שאותה היה אמור להתחיל בראשית שנת 61 לפנה"ס והועמד למשפט. במשפטו טען פולכר כי כלל לא נכח באותו היום ברומא, אולם עדותו הופרכה על ידי [[מרקוס טוליוס קיקרו]]. למזלו של פולכר נחלץ [[מרקוס ליקיניוס קראסוס]] לעזרתו ושיחד את השופטים, כך שהוא יצא זכאי ממשפטו. עם זיכויו יצא פולכר אל הפרובינקיה [[סיקיליה]], בה התמנה למושל.
פולכר נעשה אחד מאנשי סיעתו של קראסוס והקדיש חלק גדול מהקריירה שלו למען פטרונו החדש. בזמן הקונסולאט של קיסר בשנת 60 לפנה"ס, הלכו והתהדקו היחסים בינו לבין פומפיוס וקראסוס נדחק הצדה בברית ה[[הטריאומווירט הראשון|טריאומווירט]] עם [[פומפיוס]] ו[[יוליוס קיסר]]. בתגובה השתמש קראסוס בכנופיות בפיקודו של פולכר והקונסול לשעבר [[גאיוס סקריבוניוס קוריו]] {{אנ|Gaius Scribonius Curio}}, שתקפו את עמיתיו וכך אילץ אותם להכיר בחשיבותו וליישר את ההדורים ביניהם.
בשנת 58 לפנה"ס נבחר פולכר ל[[טריבון|טריבון הפלבס]] בעזרת ידידו קראסוס שהיה אחד המשתתפים בטריאומווירט. באישורו של קראסוס הוא החליט לנקום בקיקרו באמצעות חקיקת חוק המצווה על הגלייה מרומא של כל [[מגיסטראט]] שהרג אזרח רומאי ללא משפט. החוק התייחס בבירור לקיקרו, שהוציא להורג את חברי קשר קטילינה ללא משפט במהלך כהונתו כקונסול. למרות טענתו של קיקרו, שהחלטת [[הסנאט הרומי|הסנאט]] הקנתה לו את הסמכות החוקית לפעולה זו, הוא בחר לעזוב את רומא ולצאת לגלות.
| |||