טהאי נווין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ Mbkv717 העביר את הדף טהאי נגויאן לשם טהאי נגויין: אחידות [[למשל נגויין פו טרונג
עריכה
שורה 1:
{{עיר
| שם = טהאי נגויאןנגויין
| סוג יישוב = עיר
| שם בשפת המקור = Thái Nguyên
| מדינה = [[וייטנאם]]
|סוג יחידה שלטונית ראשונה=[[מחוזות וייטנאם|מחוז]]
|יחידה שלטונית ראשונה=[[טהאי נגויין (מחוז)|טהאי נגויין]]
| שטח = 170.7
| אוכלוסייה = 317,580
| שנת אוכלוסייה = [[2016]]
| צפיפות = 1860
| מפה = {{מממו|וייטנאם}}
}}
'''טהאי נגויאןנגויין''' (ב[[וייטנאמית]]: '''Thái Nguyên''') היא העיר התשיעית בגודלה ב[[וייטנאם|ווייטנאם]], והיא ממוקמת בצפון המדינה. טהאי נגויאןנגויין ידועה בכל וייטנאם בשל ה[[תה]] שלה. תה זה מיוצא כיום ל[[אלג'יריה]], [[צרפת]], [[איראן]], [[עיראק]], [[יפן]], [[פקיסטן]] ו[[טאיוואן|טייוואן]].
 
בעיר מצויה אוניברסיטה אזורית בולטת אשר הוקמה בשנת [[1994]]. באוניברסיטה ישנן שבע מכללות (חינוך, הנדסה וטכנולוגיה, חקלאות וייעור, כלכלה וטכניקות, כלכלה ומנהל עסקים, רפואה ובתי מרקחת, תקשורת וטכנולוגיה), וכן בית ספר לשפות זרות ובית ספר בינלאומי. מוסדות אחרים באוניברסיטה הם בית ספר להוראה, הוצאה לאור, שלושה מכוני מחקר, מרכז לחינוך לביטחון לאומי, מרכז לשיתוף פעולה בינלאומי, מרכז לפיתוח משאבי אנוש ומרכז ללימודי שפה זרה.
 
העיר נחשבה למקום אסטרטגי במיוחד בזמן [[מלחמת הודו-סין הראשונה|מאבקה של וייטנאם לעצמאות]] מ[[האימפריה הקולוניאלית הצרפתית]].
 
בשנת [[1959]] הוקמה בעיר תחנת ה[[פלדה]] הראשונה בוייטנאםבווייטנאם. באותה השנה התחלה להתפתח התעשייה המקומית באופן בולט. העיר נחשבה לאחד המרכזים החשובים של [[צפון וייטנאם]] עד לאיחוד המדינה בשנת [[1975]].
 
בעבר העיר הייתה מורכבת ממספר רבעים עירוניים וכפרים, אשר אוחדו לכדי עיר אחת ב-[[19 באוקטובר]] [[1962]].
 
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
 
{{קצרמר|יישובים}}
[[קטגוריה:וייטנאם: ערים]]