מעלות צלזיוס – הבדלי גרסאות

'''מעלת צלזיוס''' היא [[יחידת מידה]] ל[[טמפרטורה]] המשמשת ב'''סולם צלזיוס'''. היא מסומנת ב-C°, ונקראת על שם ה[[אסטרונום]] ה[[שוודיה|שוודי]] '''[[אנדרס צלזיוס]]''' ([[1701]] - [[1744]]), שיצר סולם טמפרטורות דומה לסולם צלזיוס המודרני שנתיים לפני מותו. מבחינת כל השימושים היומיומיים, 0 מעלות צלזיוס מוגדרות כ[[נקודת התכה|נקודת ההתכה]] (הקיפאון) של ה[[מים]], ו-100 מעלות צלזיוס - כ[[נקודת רתיחה|נקודת הרתיחה]] שלהם ב[[לחץ]] של [[אטמוספירה]] אחת; מכאן אף נגזר גודלה של כל מעלה, מאית מהטווח שבין קיפאון לרתיחה. עם זאת, מאז [[1954]] מגדירים באופן רשמי [[האפס המוחלט]] ו[[נקודה משולשת|הנקודה המשולשת]] של המים את סולמות הטמפרטורה [[קלווין]] וצלזיוס, ולא נקודות הקיפאון והרתיחה.

ב-204 השנים הבאות, כונה סימון הטמפרטורה הזה "סולם מאה המעלות" (centigradeCentigrade scale), והטמפרטורות בו סומנו C°. בשל דמיון לשוני ליחידת מידה ל[[זווית]] ב[[צרפתית]], ב[[ספרדית]] ובשפות נוספות, החליטו בבשנת [[1948|שנת 1948]] [[הועדההוועדה הבינלאומית למידות ומשקלות|הועדההוועדה הבינלאומית]] ו[[הכנס הכללי למידות ומשקלות]] לכנות את יחידת המידה לטמפרטורה בשם "'''מעלת צלזיוס'''", ולסמנה רשמית '''C°'''.

נקודות הקיפאון או הרתיחה של המים כבר אינן מגדירות את סולם צלזיוס, ולמעשה הטמפרטורה בהן אפילו איננה בדיוק 0 מעלות ו-100 מעלות. עד [[1954|שנת 1954]], הגדירה טמפרטורת הקיפאון של המים את הערך אפס מעלות בסולם צלזיוס. אז, הוחלט בכנס הכללי למידות ומשקלות כי הנקודה המשולשת של המים היא טמפרטורת הייחוס היסודית, ונקבע כי ערכה K{{כ}} 273.16. להחלטה זו שלוש משמעויות:

: 1.# גודלה של היחידה קלווין הוא אחד חלקי 273.16 מהפרש הטמפרטורה המוחלטת שבין האפס המוחלט לנקודה המשולשת של המים.

: 2.# הפרשי טמפרטורה של קלווין אחד ומעלת צלזיוס אחת שווים ביניהם - גודלם של הקלווין ומעלת הצלזיוס שווה.

: 3.# ההפרש בין נקודות האפס בשני הסולמות, קלווין וצלזיוס, הוא בדיוק K{{כ}} 273.15, והנקודה המשולשת של המים היא בדיוק C°{{כ}} 0.01.

ברוב מדינות העולם משתמשים בסולם צלזיוס, כנראה בשל התאמתו לשיטת החשיבה העשרונית ולתכונות המוכרות של המים. יוצאים מן הכלל הם תחומי מדע מסוימים, כגון חקר טמפרטורות נמוכות ו[[אסטרופיזיקה]], וטבלאות הנדסיות או מסדי נתונים, במיוחד אלה המציינים טווחי טמפרטורות רחבים; באלו נפוץ השימוש בקלווין. {{ש}}ב[[ארצות הברית]], בה נהוגות יחידות מידה לא עשרוניות רבות (ה[[אינץ']] וה[[רגל (יחידת מידה)|רגל]], לדוגמה), עדיין משתמש רוב הציבור ב[[פרנהייט|סולם פרנהייט]] בחיי היומיום; רוב הקהילות המדעיות ותחומי ההנדסה בארצות הברית, במיוחד ב[[טכנולוגיה עילית|טכנולגיהטכנולוגיה העילית]], עברו לשימוש בצלזיוס. {{ש}}ב[[בריטניההממלכה המאוחדת|ממלכה המאוחדת]], בה נפוץ בעבר השימוש בסולם פרנהייט, עברה ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]] רוב האוכלוסייה לשימוש בסולם צלזיוס; חלק מתחזיות מזג האוויר (במיוחד בקיץ) נתון בשני הסולמות, לשימוש הציבור המבוגר יותר. גם מדחומי האוויר הנמכרים בממלכה המאוחדת מציינים את שני הסולמות.