הבדלים בין גרסאות בדף "מעלות צלזיוס"

נוספו 57 בתים ,  לפני 3 שנים
מ
הגהה
מ (ביניהם -> בהם)
מ (הגהה)
{{מפנה|צלזיוס|אסטרונום השוודי|אנדרס צלזיוס}}
[[קובץ:20050501 1315 2558-Bimetall-Zeigerthermometer.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מדחום]] המציג את ה[[טמפרטורה]] במעלות צלזיוס. המדחום מורה על C°{{כ}} 29]]
'''מעלת צלזיוס''' היא [[יחידת מידה]] ל[[טמפרטורה]] המשמשת ב'''סולם צלזיוס'''. היא מסומנת ב-C°, ונקראת על שם ה[[אסטרונום]] ה[[שוודיה|שוודי]] '''[[אנדרס צלזיוס]]''' ([[1701]] - [[1744]]), שיצר סולם טמפרטורות דומה לסולם צלזיוס המודרני שנתיים לפני מותו. מבחינת כל השימושים היומיומיים, 0 מעלות צלזיוס מוגדרות כ[[נקודת התכה|נקודת ההתכה]] (הקיפאון) של ה[[מים]], ו-100 מעלות צלזיוס - כ[[נקודת רתיחה|נקודת הרתיחה]] שלהם ב[[לחץ]] של [[אטמוספירה]] אחת; מכאן אף נגזר גודלה של כל מעלה, מאית מהטווח שבין קיפאון לרתיחה. עם זאת, מאז [[1954]] מגדירים באופן רשמי [[האפס המוחלט]] ו[[נקודה משולשת|הנקודה המשולשת]] של המים את סולמות הטמפרטורה [[קלווין]] וצלזיוס, ולא נקודות הקיפאון והרתיחה.
 
במרבית מדינות העולם, פרט ל[[ארצות הברית]] ומדינות נוספות דוגמת [[בליז]], משתמשים יומיומית בסולם זה.
זהו הדיווח הראשון המוכר על מדחום שסימון מעלותיו זהה לזה שבסולם צלזיוס המודרני. את מדחום הכספית של ליניאוס הכין האומן השוודי [[דניאל אקסטרום]] (Daniel Ekström), שבית המלאכה שלו בלט אז בייצור מיכשור מדעי. מדענים ואומנים נוספים הציגו באותן שנים מדחומים שסולמותיהם דומים, בהם [[פּהְר אלביוס]] (Pehr Elvius), מזכיר האקדמיה המלכותית השוודית למדעים, ו[[מרטן סטרמר]] (Mårten Strömer), תלמידו של צלזיוס.
 
ב-204 השנים הבאות, כונה סימון הטמפרטורה הזה "סולם מאה המעלות" (centigradeCentigrade scale), והטמפרטורות בו סומנו C°. בשל דמיון לשוני ליחידת מידה ל[[זווית]] ב[[צרפתית]], ב[[ספרדית]] ובשפות נוספות, החליטו בבשנת [[1948|שנת 1948]] [[הועדההוועדה הבינלאומית למידות ומשקלות|הועדההוועדה הבינלאומית]] ו[[הכנס הכללי למידות ומשקלות]] לכנות את יחידת המידה לטמפרטורה בשם "'''מעלת צלזיוס'''", ולסמנה רשמית '''C°'''.
 
==שימושים, הצגה וכתיב==
 
==הגדרתו הרשמית של הסולם כיום==
נקודות הקיפאון או הרתיחה של המים כבר אינן מגדירות את סולם צלזיוס, ולמעשה הטמפרטורה בהן אפילו איננה בדיוק 0 מעלות ו-100 מעלות. עד [[1954|שנת 1954]], הגדירה טמפרטורת הקיפאון של המים את הערך אפס מעלות בסולם צלזיוס. אז, הוחלט בכנס הכללי למידות ומשקלות כי הנקודה המשולשת של המים היא טמפרטורת הייחוס היסודית, ונקבע כי ערכה K{{כ}} 273.16. להחלטה זו שלוש משמעויות:
: 1.# גודלה של היחידה קלווין הוא אחד חלקי 273.16 מהפרש הטמפרטורה המוחלטת שבין האפס המוחלט לנקודה המשולשת של המים.
: 2.# הפרשי טמפרטורה של קלווין אחד ומעלת צלזיוס אחת שווים ביניהם - גודלם של הקלווין ומעלת הצלזיוס שווה.
: 3.# ההפרש בין נקודות האפס בשני הסולמות, קלווין וצלזיוס, הוא בדיוק K{{כ}} 273.15, והנקודה המשולשת של המים היא בדיוק C°{{כ}} 0.01.
 
המדידות הרשמיות המתייחסות למים, נערכות במים בעלי הרכב [[איזוטופ]]י מיוחד, המכונים [[VSMOW]]. באיכות המדידה הקיימת כיום, ידוע כי עבור מים אלה ההפרש בין הנקודה המשולשת של המים לנקודת הקיפאון של המים גדול (במעט מאוד, פחות מאלפית הצלזיוס) מ-C°{{כ}} 0.01. מכאן, נובע שנקודת הקיפאון של המים איננה C°{{כ}} 0, אלא מעט פחות מזה.{{ש}}
 
==בעולם==
ברוב מדינות העולם משתמשים בסולם צלזיוס, כנראה בשל התאמתו לשיטת החשיבה העשרונית ולתכונות המוכרות של המים. יוצאים מן הכלל הם תחומי מדע מסוימים, כגון חקר טמפרטורות נמוכות ו[[אסטרופיזיקה]], וטבלאות הנדסיות או מסדי נתונים, במיוחד אלה המציינים טווחי טמפרטורות רחבים; באלו נפוץ השימוש בקלווין. {{ש}}ב[[ארצות הברית]], בה נהוגות יחידות מידה לא עשרוניות רבות (ה[[אינץ']] וה[[רגל (יחידת מידה)|רגל]], לדוגמה), עדיין משתמש רוב הציבור ב[[פרנהייט|סולם פרנהייט]] בחיי היומיום; רוב הקהילות המדעיות ותחומי ההנדסה בארצות הברית, במיוחד ב[[טכנולוגיה עילית|טכנולגיהטכנולוגיה העילית]], עברו לשימוש בצלזיוס. {{ש}}ב[[בריטניההממלכה המאוחדת|ממלכה המאוחדת]], בה נפוץ בעבר השימוש בסולם פרנהייט, עברה ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]] רוב האוכלוסייה לשימוש בסולם צלזיוס; חלק מתחזיות מזג האוויר (במיוחד בקיץ) נתון בשני הסולמות, לשימוש הציבור המבוגר יותר. גם מדחומי האוויר הנמכרים בממלכה המאוחדת מציינים את שני הסולמות.
 
==ראו גם==
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
 
{{טמפרטורה}}