הבדלים בין גרסאות בדף "הקרב על נפח"

הוסרו 9 בתים ,  לפני שנתיים
 
===המתקפה הסורית===
בסביבות שעה 10:00 החל כוח החלוץ של דיוויזיית השריון הסורית ה-1, חטיבת השריון ה-91, שכללה כ-100 טנקים חדישים מדגם [[T-62]], במתקפה לכיוון צומת נפח דרך "ציר פלא". המתקפה הסורית החדשה יצרה לחץ כבד על שתי הפלוגות מ[[גדוד 82]] וכוח סמג"ד 266, אשר הגנו על הגזרה. מג"ד 82 נפצע במהלך הקרב, והפיקוד עבר ל[[אלי גבע]], מפקד פלוגה א' של הגדוד, שניהל קרב נסיגה והשהיה מול הכוח הסורי העדיף. גבע, שסבל ממחסור חמור בתחמושת, הבין שלא יוכל להמשיך להחזיק מעמד לאורך זמן. הוא ניסה ללא הצלחה ליצור קשר עם מפח"ט 188 ועם מפקדת האוגדה, כדי לקבל הנחיות, ולבסוף התקשר למח"ט 7, [[יאנוש בן-גל]], בערך בשעה 12:00, והסביר לו את חומרת מצבו. בן גל הורה לגבע לנתק מגע ולנוע צפונה כדי לחבור לכוח העיקרי של החטיבה, יחד עם כל הכוחות שבפיקודו. הוא לא בררבירר לפני כן את תמונת המצב הכללית במרחב נפח, ואף לא עידכן את מח"ט 188 (שגדוד 82 הועבר תחת פיקודו) ואת מפקדת האוגדה לגבי ההוראה החדשה שלו.{{הערה|אבירם ברקאי, '''על בלימה - סיפורה של חטיבה 188 במלחמת יום כיפור''' (ספרית מעריב, 2009), עמ' 384-385.}} ל[[יצחק בן-שוהם|יצחק בן-שהם]], מח"ט 188, שניהל באופן אישי את הקרב על [[ציר הנפט]], לא היה קשר עם הכוחות הישראלים האחרים שפעלו במרחב נפח, ולכן לא היה לו מושג לגבי המצב החדש שנוצר באגפו המזרחי. כתוצאה מנטישת הגזרה על ידי גדוד 82, נוצרה פירצה גדולה במערך ההגנה הישראלי בין חושניה ל[[הר יוסיפון|תל יוסיפון]], שנוצלה באופן מיידי על ידי השריון של חטיבה 91, כדי לאגף מצפון את כוח החסימה הישראלי בגזרת ציר הנפט, ולהתקדם באין מפריע לכיוון סינדיאנה ומחנה נפח. במקביל למתקפה של חטיבה 91 שלחה גם חטיבת שריון 51 כוח בסד"כ גדודי שאיגף ממערב את כוח מח"ט 188, והתקדם אל נפח מכיוון דרום-מערב דרך תל אל עבאס.
 
סביב שעה 13:00 הגיע כוחות החלוץ של חטיבת שריון 91 לרכסים השולטים על צומת נפח, ופתחו באש על מפקדת אוגדה 36 במחנה נפח. כוח אחד של החטיבה אף חצה את כביש נפח-עין זיוון ותפס עמדות על רכס דלווה, סמוך לקיבוץ [[אורטל]] של היום. בשלב זה הבינה לבסוף מפקדת האוגדה את חומרת המצב, ו[[רפאל איתן|רפול]] הורה לכל הכוחות הזמינים בגזרה לנוע במהירות לכיוון צומת נפח כדי למנוע את כיבוש הצומת החיוני ואת התמוטטות מערך ההגנה הישראלי במרכז רמת הגולן. הוא עצמו התעקש בתחילה להישאר במחנה, אך לאחר כחצי שעה החליט לפנות אותו בשנית, והעביר את חפ"ק האוגדה לתל שיבן, סמוך לצומת ווסט. למזלם של הכוחות שנותרו במחנה נפח, הסורים לא ערכו ניסיון משמעותי לכבוש אותו, והסתפקו בהפגזת כלי הרכב והמבנים בתוך המחנה. טנקים סוריים ספורים שחדרו לשטח המחנה הושמדו בירי [[בזוקה (כלי נשק)|בזוקות]] ובאש מספר טנקים ישראלים, שחשו לעזרת המחנה.{{הערה|1=[http://www.aka-idf.idf.il/iturim/asp/displayOneSoldier.asp?docId=28895 עיטור המופת שהוענק לאפי איתם, באתר "בעוז רוחם" של אגף כוח האדם בצה"ל]}}
 
הכוחות הזמינים היחידים שעמדו לרשות רפול בשלב זה היו : כוח מח"ט 679 באזור עין זיוון, כוח מח"ט 188 ב""ציר הנפט" מדרום לנפח, וכוח נוסף של חטיבה 679, גדוד 93 בפיקוד רן גוטפריד (22 טנקים), שהיה בדרכו מצומת [[בית המכס העליון]] לעין זיוון, כדי לחבור לכוח בפיקוד המחמח 679 [[אורי אור]].
 
===כוח מח"ט 188===
משתמש אלמוני