שלפוחית סינפטית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קובץ על יד (שיחה | תרומות) מ הוספת קישור ליתר לחץ דם |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 2:
'''שלפוחית סינפטית''' ('''synaptic vesicle''', '''neurotransmitter vesicle''') היא [[אברון|אברון תאי]] הנמצא בקצה [[אקסון (סיב עצבי)|האקסון]] של [[תא עצב]], ובו נאגרים [[מוליך עצבי|מוליכים עצביים]]. מעבר [[דחף עצבי]] בסיב העצב מביא למיזוגן של שלפוחיות סינפטיות עם קרום התא ול[[פליטה תאית|פליטת]] המוליך העצבי אל [[סינפסה|המרווח הסינפטי]]. מולקולות המוליך העצבי [[פעפוע|מפעפעות]] אל קרום התא הבתר-סינפטי ונקשרות לקולטנים; קישור זה מעורר [[פוטנציאל בתר-סינפטי]] בתא, שבעקבותיו עשוי להיווצר בו דחף עצבי.
שלפוחיות סינפטיות מיוצרות באופן סדיר על ידי תא העצב, והן הכרחיות לתקשורת תקינה בין תאי עצב. מספר [[תרופה|תרופות]] ו[[רעלן עצבי|רעלנים
==מחזור החיים של שלפוחיות סינפטיות==
שורה 59:
==רעלנים ותרופות==
מספר [[רעלן|רעלנים]] עצביים מפריעים לפעילותן של שלפוחיות סינפטיות ומשפיעים על האותות המועברים מ[[תא עצב#סוגי תאי עצב|עצבים תנועתיים]] אל השרירים.
רעלנים המיוצרים על ידי חיידקים מהסוג [[Clostridium|קלוסטרידיום]] פוגעים בחלבונים הנחוצים לעגינת השלפוחיות באזורים הפעילים ולאיחויין עם קרום התא הקדם-סינפטי, אך הנזק הקליני יכול להשתנות בהתאם לסוג תאי העצב המושפע מהרעלן: '''רעלן ה[[טטנוס]]''', טטנוספסמין, משתק עצבים מעכבים בעמוד השדרה שתפקידם למנוע את התכווצותם של שרירים, והתוצאה היא כיווץ שרירים בלתי רצוני. לעומת זאת, '''[[
הרעלן '''[[:en:Latrotoxin#.CE.B1-Latrotoxin|α-Latrotoxin]]''', המופק על ידי [[עכביש]]ים ארסיים ובהם [[אלמנה שחורה]], נקשר כנראה לאחד מהחלבונים המתווכים באיחוי השלפוחיות עם קרום התא וגורם לשיחרור רצוף של מוליכים עצביים ללא תלות בכניסת סידן לתא. האות העצבי הרצוף בעצבים תנועתיים גורם לכיווץ שרירים, ואילו בעצבים תחושתיים מתבטאת תחושת כאב.
רעלן נוסף, '''batrachotoxin''', המופק על ידי מספר מיני צפרדעים בדרום אמריקה ומשמש כאחד הרעלים בחיצי האינדיאנים, פוגע במעבר שלפוחיות
ה[[תרופה]] '''[[רזרפין]]''' (Reserpine), נקשרת באופן בלתי הפיך לאחד מחלבוני ההעברה של שלפוחיות סינפטיות של מוליכים עצביים מונואמיניים - ביניהם [[נוראפינפרין]], [[דופמין]], ו[[סרוטונין]]. חסימת החלבון, החיוני לאגירת מוליכים עצביים אלה בשלפוחיות הסינפטיות, מקטינה את יכולת התא לשחרר מוליך עצבי. ב[[מערכת העצבים הסימפתטית]] מצמצמת התרופה את היכולת להצר כלי דם, ולכן שימשה במקורה כתרופה נגד יתר [[לחץ דם]]. השימוש בה כתרופה מדכאת או [[פסיכוזה|אנטיפסיכוטית]] נובע מהשפעתה על נוראפינפרין, דופאמין וסרוטונין במוח, והחל לאחר שחולים שטופלו נגד [[יתר לחץ דם]] סבלו מדיכאון כתופעת לוואי. לתרופה השפעה מדכאת במינונים גבוהים, אך במינונים נמוכים היא דווקא עשויה לשמש כתרופה נוגדת דיכאון{{דרוש מקור}}.
| |||