מבצע רעם מתגלגל – הבדלי גרסאות

אף על פי שחלק מהמגבלות הללו התרופפו או בוטלו מאוחר יותר, הייתה לנשיא [[לינדון ג'ונסון|ג'ונסון]], בתמיכתו של מקנמארה, שליטה הדוקה במערכה – שהרתיחה כל העת את הפיקוד הצבאי האמריקאי – החל בחברי האגף הניצי של [[הקונגרס של ארצות הברית|הקונגרס]] וכלה בחוגי הממשל. אחת המטרות העיקריות של המבצע, לפחות של הצבא, היה הצורך להטיל מצור על הייפונג ועל נמלים אחרים על ידי מיקוש אווירי, ובכך להאט או לבלום את שטף האספקה הימית שהועבר לצפון וייטנאם. הנשיא ג'ונסון סירב לנקוט בפעולה פרובוקטיבית שכזו ובכל אופן, פעולה כזו לא בוצעה אלא רק ב-[[1972]]. בנוסף, התקיימו התייעצויות בקנה מידה קטן ביותר בין ג'ונסון לבין ראשי הכוחות המזוינים במהלך תהליך בחירת המטרות. אפילו [[יושב ראש המטות המשולבים]], [[ארל ווילר]], לא נכח ברוב הדיונים החשובים במהלך [[1965]] והשתתף בהם רק לעיתים רחוקות.

 

 

ההתקפות של הצי בוצעו מסיפוניהן של [[נושאת מטוסים|נושאות המטוסים]] של "כוח משימה 77". ששייט מול חופי צפון וייטנאם בנקודה שכונתה Yankee Station. מטוסי הצי, שלהם היה טווח טיסה קצר יותר (ונשאו מטען פצצות קל יותר) בהשוואה לעמיתיהם מחיל האוויר, תקפו את שטחה של צפון וייטנאם מכוון הים ורוב מטרותיהם היו ברצועת החוף.