ברסלב (עיר) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
זלצמן (שיחה | תרומות)
מ הגהה
מ שוחזר מעריכות של זלצמן (שיחה) לעריכה האחרונה של XX-59-40
שורה 32:
ברסלב השתייכה ל[[הדוכסות הגדולה של ליטא|דוכסות הגדולה של ליטא]] עד להסכם [[איחוד לובליה עם ברסלב שבילרוסן]] בשנת [[1569]], אז הפכה למרכז [[וויווד]]ת ברסלב ב[[האיחוד הפולני-ליטאי|איחוד הפולני-ליטאי]], והיוותה מוצב הגנה חשוב. בעת [[מרד חמלניצקי]] בשנת [[1648]], הפכה ברסלב לעיר במשטר ה[[קוזאקים|קוזאקי]], חלק מן המדינה ה[[אוקראינה|אוקראינית]] אשר מאוחר יותר נבלעה על ידי [[נסיכות מוסקבה]]. בחוזה אנדרוסוב בשנת [[1667]], החזירה [[נסיכות מוסקבה|מוסקבה]] את העיר ל[[פולין]]. לאחר [[החלוקה השנייה של פולין]] בשנת [[1793]] הפכה העיר לחלק מן [[האימפריה הרוסית]] (שמה החדש של מוסקבה החל מ-[[1708]]), יחד עם יתר הגדה הימנית של אוקראינה (השטח שממזרח לנהר [[דנייפר]]). תחת השלטון ה[[רוסיה|רוסי]] הייתה ברסלב מרכז מחוז ב[[גוברניה|גוברניית]] פודוליה. מאחר שלא הייתה לעיר גישה ל[[מסילת ברזל]], פחתו חשיבותה ואוכלוסייתה בהדרגה.
 
== יהדות ברסלב ==
העיר ברסלב ידועה בתולדות ה[[יהדות]] כמקום שבו חי ולימד רבי [[נחמן מברסלב]]. רבים מבלבלים בין העיר הזאת באוקראינה עם [[ברסלב (בלארוס)|ברסלב שבבלארוס]].
 
בראשית המאה העשרים חיו בעיר כ-6,000 יהודים – יותר ממחצית אוכלוסייתה. ב[[פוגרום|פוגרומים]]בפוגרומים של כנופיות אוקראינים בין מאי 1919 לאפריל 1921 נרצחו בה יותר מ-450 יהודים. בעקבות הפרעות עזבו יהודים רבים את ברסלב ומספרם ירד לרבע ממספרם קודם לכן.
ב[[מלחמת העולם השנייה]], ב[[מבצע ברברוסה]]|הגרמנים כבשו [[גרמניה הנאצית|הגרמנים]] את ברסלב ב-22 ביולי 1941. העיירה נכללה בתחום [[טרנסניסטריה]].
 
בספטמבר 1941 הוקם בעיר [[גטאות בשואה|גטו]]. בינואר 1942 הועברו רוב היהודים למחנה הריכוז פצ'רה (Pechera). באוגוסט 1942 הוקמו בברסלב שני מחנות עבודה גרמניים. מפעם לפעם נעשו במחנות סלקציות., אך בסוף 1943 עדיין נותרו בהם עובדים יהודים.
ב[[מלחמת העולם השנייה]], ב[[מבצע ברברוסה]] כבשו [[גרמניה הנאצית|הגרמנים]] את ברסלב ב-22 ביולי 1941. העיירה נכללה בתחום [[טרנסניסטריה]].
בספטמבר 1941 הוקם בעיר [[גטאות בשואה|גטו]]. בינואר 1942 הועברו רוב היהודים למחנה הריכוז פצ'רה (Pechera). באוגוסט 1942 הוקמו בברסלב שני מחנות עבודה גרמניים. מפעם לפעם נעשו במחנות סלקציות. בסוף 1943 עדיין נותרו בהם עובדים יהודים.
 
לאחר השחרור חיו בברסלב כ-200 יהודים מקומיים וכ-30 יהודים מרומניה.