רענן ויץ – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏קורות חייו: סימוכין נוספים
שורה 11:
בשנים [[1961]] עד [[1966]] כיהן כיושב ראש המכון לחקר החקלאות ב[[רחובות]], שלימים הפך ל[[הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית|פקולטה לחקלאות]] של [[האוניברסיטה העברית]]. ב-[[1963]] הקים את מרכז ההכשרה לחקר ההתיישבות ברחובות, ועמד בראשו עד יום מותו. ויץ לימד ב[[אוניברסיטת חיפה]], שהעניקה לו [[פרופסור]]ה.
 
בשנת [[1971]] פרסם ויץ בעיתון "[[דבר (עיתון)|דבר]]" מכתב גלוי לראש הממשלה אז, [[גולדה מאיר]], בעד [[מסירת שטחים]]: "נקיטת יוזמה מצדנו שמטרתה ליצור את התנאים להקמת 'שלטון עצמי' עבור האוכלוסייה הערבית אשר בגדה ובעזה תהיה לברכה גם לנו", הוא כתב. "וככל שנקדים לטפל בנושא כן ייטב לנו וכן יוקל מצבנו בעולם כולו."{{הערה|{{דבר|רענן וייץ|לגולדה - בהערכה ובהוקרה|1971/04/12|00800}}}} מאיר זעמה על המכתב, והיו שדרשו ממנו להתפטר מתפקידו כראש מחלקת ההתיישבות בסוכנות.{{הערה|{{הארץ|יחיעם ויץ|ליברמן האחרון שיכול לקבוע מהו האינטרס הישראלי|1.5973535|2 באפריל 2018}}}}
 
רענן ויץ נחשב אחד המומחים החשובים בעולם בתחום תכנון הפיתוח בכלל והתכנון האזורי בפרט. ספריו בנושאים אלו תורגמו לשפות רבות, בהן [[קוריאנית]], [[שפות סיניות|סינית]] ו[[טורקית]]. הוא שימש יועץ לפרויקטים בינלאומיים בתחום התכנון בארצות רבות, בהן [[ציילון]], [[טורקיה]], [[כרתים]], [[הרפובליקה העממית של סין|סין]] ו[[ברזיל]].